סרטון הדרכה
התנהגות ברשת
סרטון הדרכה
התנהגות ברשת
©
HOPE - Human Optimization Process - via Evolution
אופטימיזציה של תהליכי אנוש֫
מחזור חיים (Life Cycle)
מחזור חיים הוא תהליך מעגלי סגור, אשר מורכב משרשרת של שלבים ידועים מראש ואשר חוזרים על עצמם. מחזור החיים של צפרדע הנחלים, למשל, או מחזור חיים של פרפר, הן דוגמאות מצויינות להמחשת משמעות תהליך מוצלח בטבע. התהליכים הללו חוזרים על עצמם וממשיכים להתקיים משום שהם הצליחו בעבר והם עדיין מצליחים ליצור ולשמר חיים. כך נוצרת שרשרת של תהליכים דומים (אם לא זהים) הקרויים מחזורי חיים.
מחזורי חיים בתחומי המדע, הטכנולוגיה והעסקים מייצגים הצטברות של ידע וניסיון ספציפי בתחומי העיסוק הרלוונטיים. בחלוף הזמן, פותחו מחזורי חיים בתחומי המדע (תהליך החקר, למשל), בתחומי הרפואה (פיתוח תרופה, למשל), בתחומי הטכנולוגיה (מחזור חיים של מוצר, מוצר תכנה, מערכות מידע וכדומה) ובתחום העסקים (תמ"א 38, למשל).
מחזור חיים אופייני של אדם
נסיון מצטבר הוביל לפיתוח גישות ניהול אשר העתיקו את ההתנהגות של אוֹרְגָּנִיזְמים להתנהגות של ארגונים (Greiner, 1972; Kimberly, 1980; Adizes, 1989).
מחזור החיים של בני אדם, למשל, מוצג בתרשים הבא.
ככלל, בני אדם שונים עוברים שלבי התפתחות דומים, לכאורה. מחזור החיים של אדם מתחיל, תמיד, בהתעברות וממשיך בהריון ובלידה, בכפוף לקיום מערכת מסוימת של תנאים. התפתחות האדם (כפרט) מתרחשת בשלבים והיא מאופיינת בשלושה מאפייני גיל שונים: התקדמות הגיל הכרונולוגי זהה לכל בני האדם מכוון שהיא תלויה בפרק הזמן שחלף מאז הלידה. מצד שני, אופן וקצב ההתפתחות - רמת הבשלות של הגיל הפיזיאולוגי, הפסיכולוגי, הקוגניטיבי והגיל הרוחני, תלויה בנסיבות משתנות. אדם אשר נמצא במצוקה מתמשכת, למשל, מתפתח בצורה שונה מאדם אשר מעביר את חייו בתנאים נוחים ובסביבה תומכת - בדומה לארגון.
התסמינים של התנהגות האדם בכל שלב במחזור החיים שלו, מוכרים לאנשי המקצוע. גם חריגות מההתנהגות הנורמטיבית מוכרות למומחים (על פי אמות המידה המשתנות של הרפואה). הבנת הסימפטומים וגורמיהם מהווים כלי בידי רופאים ומטפלים לצורך אבחון וטיפול בתופעות הנתפסות כהפרעות, בכל אחד מארבעת תחומי הפעילות (פיזי, נפשי, חברתי ורוחני).
מחזור חיים של ארגון על פי אדיג'ס
על בסיס הגישה הטיפולית הזו, הניחו חוקרים כי באופן דומה אפשר לאבחן ולטפל בחריגות מההתנהגות הנורמטיבית של ארגון, כדי לשפר את ביצועיו. ההנחה הבסיסית היא שארגון מורכב מאנשים ולכן התנהגות האנשים משתקפת בהתנהגות הארגון.
המעבר משלב אחד לאחר, במחזור החיים של ארגון, מתבטא בשינויים.
בדומה לבני אדם, המעברים משלב התפתחותי אחד לאחר, מלווים במשברים: משבר הלידה, משבר גיל ההתבגרות, משבר גיל המעבר ומשבר הזקנה. על פי תפיסה זו, מחזור החיים של כל ארגון ידוע מראש. כאשר ארגון נמצא בשלב מסוים בהתפתחותו, החוקרים מניחים שהם יודעים מה היה המצב הקודם ומה צפוי להיות המצב הבא.
פרופ' אדיג'ס מבסס את תורתו (Adizes, 1991) על מחזור החיים של ארגון, במתכונת המוצגת בתרשים הבא.
בדומה למחזור החיים של אדם, גם התפתחות של ארגון מתבצעת בשלבים המתרחשים בזה אחר זה.
בשונה ממחזור החיים של אוֹרְגָּנִיזְם, אורכם היחסי והמוחלט של השלבים במחזור חיי הארגון יכול להשתנות בצורה דרמטית. את שלב הבשלות/השגשוג, למשל, אפשר להאריך בצורה קיצונית, ולסגנון הניהול נודעת השפעה מכרעת.
פסיכולוגים שונים תרמו להתפתחות תורת ההתנהגות וכפועל יוצא, אפשר למצוא מגוון מעניין של הגדרות לסגנונות ניהול ומנהיגות שונים **, **, **,
פרופ' אדיג'ס נעזר בארבעת סגנונות ניהול כדי להגדיל את אפקטיביות תהליכי קבלת ההחלטות וכדי לייעל את תהליכי ביצוע ההחלטות. מחזור החיים על פי תורת אדיג'ס, מורכב מעשרה שלבים. אפקטיביות ויעילות הארגון מושפעים מתמהיל סגנונות השחקנים ובשלב בו פועל הארגון. לתפיסת אדיג'ס, השלב אליו צריך לשאוף הוא הארגון במיטבו. בשלב זה פועל צוות משלים אשר מקיים איזון בין ארבעת הסגנונות PAEI. כאשר אחד מהסגנונות פחות דומיננטי מהאחרים, מתפתח חוסר איזון הגורם לקשיי ניהול שפוגעים בביצועים. ההתפצלויות המוצגות בתרשים למעלה נובעות מכשלים מערכתיים. הבראה של ארגון מתבטאת באבחון תמהיל סגנונות המנהלים ובהעצמת הסגנון החלש.
ארגון הנמצא בשלב הזינוק, למשל, יכול לפסוח על שלב ההתבגרות ולהגיע, באופן ישיר, אל שלב הבגרות. ארגון, שכבר אינו במיטבו ועבר למצב זקנה, עשוי לחדש את נעוריו באמצעות שינוי תמהיל המנהלים שלו. ארגון כזה חוזר לפעול כארגון במיטבו. ארגון יכול לפעול בצורה בוגרת יותר בעקבות החלפת צוות הניהול ובאותו אופן, הוא עלול להתחיל לפעול בצורה בלתי מבוקרת כילד בעקבות החלפת צוות הניהול. במקרה זה נאמר כי הארגון עבר רגרסיה - משלב של הארגון במיטבו לשלב ההתבגרות או אפילו לשלב הינקות. לפיכך, המעברים בין השלבים השונים אינם, בהכרח, עקביים ולכן, לתפיסתנו, נכון יותר לתאר תהליכים המאפיינים התנהגות של ארגון באמצעות סדרה של מצבים בלתי סדרתיים באמצעות דיאגרמת מצבי פעילות.