תקציר ההמלצות להרצאה איכותית:

עשרה טיפים מנצחים

• דיבור מונוטוני ולא ברור ומרצה חסר תנועה, עלולים לפגוע בערנות הקהל כלומר, לפגוע באפקטיביות המסרים שהמרצה מבקש להעביר.

      לכן, הטיפ הראשון של בנצי הוא לשחק בטון הדיבור ובעוצמתו;

​

• מבט העיניים של המרצה, במהלך ההרצאה, צריך לנדוד לאזורים שונים של הקהל (גם אם קשה להבחין באנשים בגלל תנאי תאורה או מרחק) ולא להתמקד בקבוצה אחת בלבד של מאזינים. בצורה זו תתקבל תחושה של דינמיקה שתשמור על ערנות הקהל;

​​

• שילוב של הפסקה ברצף הדיבור ובחינת הקהל במבט חוקר, מוסיף רובד של דרמטיות למילים. אלמנט השילוב של משחק המבטים והפסקת הדיבור הדידקטית, מאפשר לצופה לעכל את הדברים שנאמרו.

​​

• להתחיל את ההרצאה בבנג - להתחיל בנקודה מעוררת מחלוקת או "אגרוף בבטן רגשי" כדי לעורר את הקהל כבר במשפט הראשון;

​​

• להדגיש מוטיבים חשובים באמצעות חֲזָרָתִיּוּת (Repetitiveness). ההשפעה של חזרה על דברים בנאום, מדגישה ערך מסוים, שהוא בעל חשיבות לדובר. השימוש במוטיב החֲזָרָתִיּוּת צריך להשתנות בהתאם לגורמים כמו ההקשר, הקהל וסגנון ההגשה של הדובר. חזרה על אותו משפט עשויה לשפר את יכולת השכנוע של הנואם, ולהשאיר רושם מתמשך על הקהל. משפט חוזר לאחר הפסקה דידקטית, מעצים את הדרמתיות - בתנאי שאינו תכוף מדי; 

​​

• להצטמצם במספר הנושאים בהרצאה כי נושאים רבים מעמיסים על הזיכרון ולכן קיים סיכוי שחלקם יִשָּׁכַח כאשר מרבים במספר הנושאים. בנצי המליץ להתמקד בשניים עד ארבעה נושאים בהרצאה אחת.

הערת אגב: על- פי אֵפֵקְט הָרִאשׁוֹנִיּוֹת - למידע המוצג בתחילה יש השפעה גדולה יותר, מאשר למידע המוצג לאחר מכן. מצד שני, על בסיס אֵפֵקְט הָאַחֲרוֹנוּת - מידע המוצג בסוף יישמר יותר בזיכרון המאזינים.

שני הטיעונים נשענים על ההנחה שרושם ראשוני הוא גורם משמעותי ובנוסף, אנשים נוטים לשכוח את מרבית המידע שהם שומעים ולפיכך לזכור רק את הטיעון האחרון ששמעו. (טיפולנט).

​

• לתמוך בעוגנים את נושאי ההרצאה. רצוי להתייחס לדברים שתומכים בנושאי ההרצאה, אשר נאמרו על ידי אנשים מוכרים באמינותם, לדוחות סטטיסטיים ממקורות אמינים וכדומה;

​​

• רגש משפיע על הזיכרון הרבה יותר מאוסף של נתונים או מהסבר המנוסח בצורה הגיונית. לכן, נושא ייזכר לאורך זמן כאשר משלבים סיפור אישי, או תיאור אנושי הנוגע ללב של אירוע מהחיים או שיתוף בלתי צפוי בחוויה או הצגת תמונה מרגשת.

• קיימת נטייה להתעלם ממילת השלילה לא. השימוש במילה "לא" עלול להטעות ולהוביל להבנה הפוכה של כוונת הדובר;

​​

• מומלץ לאפשר הצגה של שאלות מהקהל רק לפני משפטי הסיכום של המרצה;

​​

• לסיים כל הרצאה בסיכום כדי לחזור ולהזכיר את הנושאים העיקריים;

​​

• לסיים כל סיכום בקריאה לעשייה, שהיא, למעשה, מטרת ההרצאה.

 

לסיום, בנצי הציג סרטון הומוריסטי קצר שמסכם את הטיפים הנ"ל וממחיש כיצד אפשר להעביר הרצאה טובה גם ללא תוכן משמעותי.

​