מבוא

לצורך כתיבת ספר טוב, מעניין, עם עומק, מומלץ לדמיין את העלילות השונות עוד לפני כתיבת השורה הראשונה, מבלי להיכנס לפרטים.

סופר שמפנטז על כתיבת ספר, מדמיין את העלילות שהוא ישלב בכתיבתו הייחודית, את תחילתו (ולא תמיד את סופו) של הסיפור. תוך כדי הכתיבה הוא יכול ליצור תפנית בעלילה מבלי שתכנן את השינוי  מראש. סופר אשר כותב סיפור בעצמו, אמור להיות עצמאי בהחלטותיו ביחס להתפתחות העלילה למרות שלעיתים, הדמויות וההתרחשויות יכולות להשפיע על הכתיבה ועל תכני הסיפור.

​

חוויית הכתיבה מאתגרת הרבה יותר, כאשר סופרים אחדים כותבים ספר אחד. במקרה הזה, נדרשות פעולות תיאום בין הסופרים השונים ולפיכך, מורכבות הכתיבה הופכת להיות מאתגרת הרבה יותר.

​

התפתחות עלילה אשר נכתבת על ידי סופרים אחדים, תלויה בתגובות הסופרים האחרים לאירועים בלתי צפויים ולכן מתפתחת רמה גבוהה של אי וודאות ביחס לשלבים הבאים בסיפור, בדומה להתפתחות המציאות בחיים האמיתיים.

התנהגות של דמות בסיפור (אווטאר) תלויה, בראש ובראשונה, במאפייני האווטאר שהסופר מוביל (צפו בסרטון שמתאר כיצד אפשר להגדיר דמות בסיפור). מצד שני, התנהגות של אווטאר עלולה או עשויה להיות מושפעת מהתנהגות של אווטארים אחרים (כמו בחיים האמיתיים) ולפיכך סוף הסיפור אינו ידוע מראש – גם כאשר מגדירים מראש את מטרת כתיבת הסיפור.

 

 

 

 

 

 

מתודולוגיה של כתיבת הסיפור

העורך הראשי (צ'יבי) כותב את הפרק הראשון ומפרסם באתר;

סופרים שולחים את שאלותיהם ותגובותיהם לתכנים אל העורך הראשי בלבד באמצעות ה-WhatsApp;

על בסיס תגובות הסופרים, העורך הראשי משנה את הפרק הראשון ומשלב את האווטארים השונים בעלילה;

העורך הראשי אינו משנה את סגנון הכתיבה של הסופרים (למעט שגיאות כתיב או שגיאות לשון גסות, בלתי מכוונות);

בפינת הלשון מוסברות טעויות לשוניות שראוי לא לשלב בספר. תכני פינת הלשון מתעדכנים מעת לעת.

העורך הראשי אינו משנה את התכנים של הסופרים למעט במקרה של תכנים בלתי מוסריים, בלתי חוקיים או פוגעניים. במקרים האלה העורך הראשי אינו מפרסם את דברי הסופר אך שולח את תגובתו ועמדתו בצורה דיסקרטית אל הסופר ומבקש לערוך שינויים, בהתאם;

בדרך זו, כתיבת הסיפור אמנם איטית יותר אבל מאפשרת שילוב של רבדים נוספים לסיפור. אין לחץ ותמיד אפשר לשנות... שלא כמו בשיחה במפגשים בעולם המוחשי...

בדרך זו, לא מגיבים מיד לדברי האחר ויש זמן לשקול את הדברים כדי שלא רק הרגש ינחה אותנו בתגובותינו אלא גם חשיבה על עוצמת המילים וההשלכה על התפתחות העלילה ועל נפשה של האחרת (או של האחר).

​

 

 

 

 

 

הכנות לכתיבה

שלב 1: אפיון מטרת הספר

במקרה של פרויקט אפופיס, המטרה היא להקים חברת הזנק (Startup) בעולם האמיתי. בשלב הזה, לא ברור איזה פרויקט דגל ייבחר ומה יהיה אופי חברת ההזנק.

​

שלב 2: הרקע לכתיבת הספר;

הנזקים שעלולים להגרם לאנושות בעקבות פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ, מעוררים שאלות ביחס להיערכות לקראת פגיעה קטלנית של אסטרואיד בכדור הארץ ומעלים את הצורך להתכונן לקראת אסון טבע מפלצתי שתוצאותיו לא תהיינה, בהכרח, מיידיות.

 

שלב 3: תיאור התקופה (או התקופות) שבמהלכן התרחשו עלילות הסיפור;

הסיפור מתחיל בשנת 2029 כאשר מתפרסמות חדשות ברשתות החברתיות ביחס לאסטרואיד אפופיס. העלילה מתבססת על נתוני אמת אשר מתפרסמים על ידי נאס"א וסוכנויות חלל נוספות בעולם. העלילה מתחילה בחודש מרץ 2029 ומסתיימת אי שם בשנת 2037.

 

שלב 4: אפיון הדמויות (האווטארים) בסיפור;

אפיון הדמויות נקבע באמצעות ראיון עומק (תחקיר) שעורך כל סופר עם האווטאר שלו. ראיון העומק נערך על בסיס שאלון מוכן אשר כולל עשרות שאלות להכרת הדמות הדמיונית. צפו בסרטון אשר מסביר את מהות השאלון המובנה.

 

שלב 5: עיצוב הסביבה האנושית;

הסביבה האנושית אשר מתגלה ומתפתחת עם התקדמות הסיפור, כוללת את הפסיפס הישראלי, כפי שהוא מתבטא בחיים האמיתיים אצלינו במזרח התיכון . האווטארים יהיו צעירים ומבוגרים, עולים חדשים מרחבי העולם וילידי הארץ, מדענים מנאסא ועובדי הצווארון הכחול מהתעשייה והחקלאות בישראל, משקיעים מישראל ומהעולם אשר מתעניינים באומת הסטארט-אפ שעברה משברים רבים לפני המיקוד בפרויקט אפופיס – שם שנקבע על ידי עיתונאים ברחבי העולם. יתקיימו שיתופי פעולה עם אנשי אקדמיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, עם עובדים במכון הוולקני, ועם אנשי מקצוע שיידרשו לסייע בהקמת המתקנים הראשונים ליד העיר הבדואית רהט שבנגב. במהלך העלילה נפגש עם אנשים שישפיעו על הצלחת הפרויקט כמו קטאר (שמימנה בעבר את הטרור של חמאס), מצרים, ערב הסעודית, האמירויות, מרוקו, ארצות הברית, רוסיה, סין, ואפילו איראן וצפון קוראה. כל אלה הבינו סוף כל סוף את הסכנה המשותפת ואת הצורך בשיתופי פעולה.

​

שלב 6: עיצוב הסביבה הפיזית;

העלילה תתרחש בטבע, בכיתות לימוד, במעבדות, בשיחות זום ובחלל החיצון.

​

שלב 7: עיצוב אבני דרך עיקריות בעלילה;

צעירים, בפרק המבוא, דנים באסונות טבע שעלולים להשמיד את האנושות. במהלך השיחות הסוערות הם לומדים את הנושא, נפגשים עם אנשי מקצוע שונים בארץ ובעולם ומגבשים בהדרגה החלטה להקים חברת הזנק שמטרתה לממש מגוון של פתרונות משלימים לבעיות המשנה שעלולים לפגוע בכל האנושות, בעקבות פגיעת אסטרואיד.

במהלך שיתופי הפעולה הסתבר שהטרור נעלם בהדרגה ברחבי העולם וכולם עסוקים באתגר המשותף שמוביל לרווחה לכולם.

לקראת 2036 הסתבר לרבים בעולם, אלה שאינם מצויים בפרטים, שאפופיס לא יפגע בכדור הארץ ולכן, לדעתם, מיותר לעסוק בנושאים האלה. באפריל 2037 היה אירוע טרור גדול בארץ ישראל אשר החזיר את האנושות עשרות שנים לאחור.

פרק הסיום אינו חלק מסיפור אלא ניתוח על השפעת הגדרת מטרות משותפות ואויב משותף על איכות החיים, העושר והאושר בעולם.