בפינת שולחן הדיונים הרחב, ישב שמיל, ראש תחום ל"א* ולצידו ריקי, רֹאשַׁת תחום נל"א** כשהם משוחחים בלהט. מיכה עמד סמוך למיחם הקפה ובחש במתינות את הנוזל הכהה בכוס הפלסטיק שאחז.

"שלום" אמר ירון בהכנסו לחדר הדיונים.

"אהלן" השיב שמיל בחיוך, העביר מבט מהיר לעבר ירון והחזיר את מבטו אל ריקי. "הַיי" חזרה אחריו ריקי ומבלי להסיט את מבטה, הניפה את אצבעותיה לשלום והמשיכה את המשפט שנקטע.

"רוצה קפה?" מיהר מיכה להציע.

"מאוד..." השיב,

"ללא סוכר, כרגיל, נכון?"

"כן, תודה" השיב ירון והמשיך "מה עם הבוס?"

"צריך להגיע בכל רגע"

"מה עם כל שאר החבר'ה?" שאל, כשכוונתו היתה, למעשה, ליעל.

"לדיון הזה הוזמנו רק ארבעה" מיהר מיכה להסביר, "כלומר, יחד איתי יהיו חמישה חבר'ה בלבד. הנושא לא ממש פומבי. רגיש מדי, אתה מבין?"

ירון הנהן בראשו ולקח מידי מיכה את כוס הקפה. "מה בדיוק הנושא?" שאל.

מיכה כחכח בגרונו והשיב: "SW". לאחר הפסקה קצרה, הוסיף "Software Warfare".

"אה..." הנהן ירון בהבנה, "לוחמת תוכנה***. מעניין... לכן ריקי ושמיל כאן... לוחמה אלקטרונית".

"בדיוק" אישר מיכה, "ECM יהפוך ל - SCM".

​

הקיצורים שלך יובילו אותי ביגון שאולה" צחק ירון.

"למה אתה מסתבך עם קיצורים?" חייך מיכה וניסה להסביר במלים הכי פשוטות שהכיר: "ECM זה פשוט קיצור של Electronic Counter Measure. נל'א, אתה מבין?"

"ובהתאמה, SCM צריך להיות Software Counter Measure, נכון?" שאל ירון מהורהר.

"אתה תופס מהר" קינטר מיכה. "לכן גם ECCM, שהוא אמצעי נגד נל'א ישתנה ובעתיד נשתמש במונח SCCM".

"לא בִּמקום" תיקן ירון בשחוק קל, "אולי בנוסף..."

השיחה העירנית בין שמיל לבין ריקי הופסקה ומבטם של שני אנשי ה-ל"א התמקד בפניו של מיכה.

"אני חשבתי שאמרת... ש... שנושא הדיון הוא 'שיטות איום', זאת אומרת 'אמצעי-נגד'... הזכרת אפילו שיטות לניטרול מערכות מכ'מ* ..." הביע שמיל את תמיהתו.

"אני לא מבין מה מתרחש כאן" אמר ירון במבוכה. " מה פשר הסודיות הזו שאופפת את הפגישה?"

מיכה הביט משועשע מעט בנוכחים. כולם מבוגרים ממנו, מנוסים ממנו ובעלי תפקידי מפתח בתע"צ. "הכל נכון" השיב, "הכוונה היא לערוך ניתוח קצר של אירוע בלתי רצוי. אירוע מאוד מסויים ומעניין. אבל אולי תמתינו עוד רק עוד רגע. עד שאהוד יגיע... הוא זימן את הפגישה הזאת"

"הפגישה אמורה היתה להתחיל לפני שתיים עשרה דקות" ציינה ריקי, אגב בחינת השעון הזהב אשר

קישט את ידה. "שתי דקות מעבר ל'איחור האקדמי' המקובל..." הוסיפה בציניות.

"אני מציע לדחות את הדיון" ניסה ירון לנצל את ההזדמנות, "לפני שנספיק להעלות את הנושא, נגלוש אל תחום השעות הנוספות".

עוד בטרם סיים את דבריו, התחרט. מבטי הנוכחים ננעצו בו כמי שכשל וראוי להנזף. השלושה מצויים במהלך מרוץ אחר הזנב. כל הנוכחים נושאים בנטל עצום של אחריות. אמתחתו של כל אחד מהם עמוסה לעייפה באין סוף בעיות ואתגרים. גודש בעיות שדורשות פתרונות מיידיים מאלץ אותם לבלות לילות כימים בין כתלי המפעל. נסיון ההתחמקות המעודנת לא יכול להתקבל בנוכחות האנשים הרציניים האלה בצורה אוהדת, משום שאמירה כזו עלולה להתפרש כחוסר נאמנות למפעל, למטרה המשותפת.

"מזל שאהוד לא נוכח" הרהר ירון ומיהר להסביר: "עכשיו כבר סוף היום. התרשמתי שהנושא כבד. אני חושב שכדאי להתחיל לדון בנושא בעל חשיבות כל כך גבוהה בראש צלול..."

כרוח סערה נכנס אהוד אל חדר הדיונים, טרק את הדלת מאחוריו וקטע אגב כך את נסיונות ההתחמקות של ירון.

"כולם נוכחים?" שאל, כשמבטו הופנה כלפי מיכה.

"שאול ביקש להודיע כי לא יוכל להשתתף וגדי נמצא עכשיו בשיחה דחופה עם מנהל המחקר והפיתוח" התקבלה התשובה המפורטת.

"עם מי?" שאל אהוד. ", אז תגיד לגדי לבוא עכשיו כדי להשתתף בדיון. הנושא חשוב" הוסיף בקוצר רוח.

"לא, לא הסברתי טוב..." ניסה מיכה להגן על הממונה הישיר שלו, "הלקוח נמצא כאן... הלקוח של DDE98... מנהל הפרוייקט שלהם...".

אהוד הניד ראשו בהבנה, נעמד בקצה השולחן וסקר את הנוכחים במבט בוחן. בתום שהייה קצרה מלמל בקול נמוך, בנימה מתנצלת משהו: "נקראתי בדחיפות לדיון של מועצת המנהלים. הכנתי מעט חומר לפגישה הבלתי צפוייה הזו, לכן אחרתי. צר לי על כך".

דממה השתלטה בחלל החדר.

אהוד התיישב בכבדות על הכורסה שבראש השולחן והוסיף: "למרות זאת, החלטתי לקחת חלק בתחילת הדיון הזה, בשל העניין שבו". עיניו חקרו את כל אחד מהנוכחים בתשומת לב יתרה, אולי בנסיון להדגיש את חשיבות הנושא. משך ממחטה מכיס מכנסיו וספג באיטיות את הזעה מצוארו הרחב. בקפידה קיפל את הממחטה והחזירה לכיסו. "ובכן, אמש שוחחתי עם ידידים שרכשו מחשב אישי לביתם לפני זמן רב, למטרות צנועות למדי. אתם יודעים, משחקים לילדים, לומדה... תמי השתעשעה בכתיבת סיפור ונחום בנה לצרכיו בסיס נתונים קטן. מדי פעם היו מביאות הבנות משחקים חדשים שהעתיקו מהחבר'ה..."

"קוראים לזה גונבה" העיר ירון בעוויה קומית, שמתוכה בצבץ שמץ של ביקורת.

אהוד שלח מבט מהיר בירון והמשיך, "בקיצור, כל התוכניות שהיו על המחשב נעלמו פתאום. התאדו".

"זה היה בסוף השבוע שעבר, במקרה?" שאל ירון.

"כן, ביום ששי" השיב אהוד, "הסיפור הזה הפעיל אצלי כמה נוריות אדומות..."

"זה היה יום שישי, ה - 13 לחודש, נכון?" ומבלי להענות, המשיך ירון "כפי הנראה זה היה 'וירוס יום שישי השחור'. אבל כתבו כבר תוכנית כנגד הוירוס הזה. עד כמה שאני זוכר, כל הגרסאות של תוכנית IMMUNE כלומר תוכנית האנטי וירוס, החל ממאי של השנה שעברה, יודעות לטפל בוירוס הזה".

"זו, כמובן, אינה הסיבה שבקשתי ממיכה לאסוף אתכם לדיון. הסיבה היא המחשבות שהתרוצצו במוחי, לאחר השיחה עם ידידַי. במקרה שלהם, הנזק פעוט. בתוך יומיים שלושה הם התקינו מחדש את התוכניות שנמחקו והמחשב חזר לפעול, כאילו דבר לא קרה". לאחר הפסקה דידקטית קצרה, השליך את ה'פצצה' לעברם: "לי אין כרגע כלים שמתאימים לנתח את הנזק שעלול להגרם ל'אלון ירוק', למשל, אם יושתל בו וירוס".

ירון חש שליבו החסיר פעימה. שפתיו יבשו והוא מיהר ללגום מכוס הקפה שלידו. "זו אינה קריאת מחשבות. איזה צרוף מקרים מפחיד..." הרהר.

אהוד נעץ מבט קודר בנוכחים ובחן בסקרנות את תגובותיהם. הארבעה הסתפקו בשתיקה ונעיצת מבטים בפניו החיוורים משהוא.

"ישבתי עם מיכה הבוקר" המשיך, "וניסינו לבנות תסריט היפוטתי של החדרת וירוס למחשב צבאי כדוגמת הפרוייקט שלו. אין צורך לתאר את הנזק האדיר שעלול להגרם למערך ההגנה, אם אומנם יצליחו להחדיר וירוס למערכת. הנזק לא ניתן בכלל למדידה. אני מתייחס אך ורק להיבט הביטחוני... אם וירוס יצליח לנטרל את יחידות המכ'מ של 'אלון ירוק' בזמן קריטי, תווצר פירצה במערך ההגנה של מדינת ישראל ובתוכנית מלחמת הכוכבים של ארה"ב. אתם מבינים את המשמעות של אירוע כזה?"

עיני כולם היו נעוצות בפניו המשולהבות של אהוד.

"כך מתקבלות החלטות בתע'צ" הרהר ירון במרירות. "מנהל מפעל מעלה רעיון היפוטטי, לאחר שניזון משמועות. לא לאחר עיון במאמר מקצועי, חס וחלילה. לאחר מכן, פונה אל האדם הכי לא מתאים לצורך ניתוח השטות והשניים נסחפים למערבולת של דמיונות שווא. מה למיכה ולוירוסי מחשבים? מדוע הבן אדם צריך היה לפנות דווקא למהנדס אלקטרוניקה כדי לנסות לחפש פתרון לבעיות תוכנה? מדוע, לכל השדים והרוחות, הוא לא פנה אלי באופן ישיר? אולי לאחר שיחה קצרה איתי היה נמנע הדיון המיותר הזה שגולש מעבר לשעות העבודה. אבל זה מאוד אופייני לאנשים בכירים שאין להם זמן לקרוא כי הם צריכים 'לפעול'. כשפורסמו ספקותיו המקצועיות של פרופ' דוד פרנס* בהקשר ליכולת התוכנה לעמוד במטרות שהוגדרו עבורה בפרוייקט מלחמת הכוכבים, הוא לא קרא את עשרת, העמודים שהצעתי לו לקרוא. אבל כשקורה משהו לשכן שלו, נו... זה כבר משהו אחר לגמרי. במקרה כזה צריך, באמת, להקפיץ את הצוות המקצועי הבכיר במפעל".

קולו של אהוד ניער את ירון מהרהוריו. "תוך כדי בחינת הנושא, הגענו למסקנה שצריך לשתף גם אתכם בהתלבטויות, על פי העיקרון שירון מטיף לו באדיקות כל הזמן". אהוד המשיך, מתעלם ממבטו התוהה של ירון. "חשבנו שכדאי לערוך ניתוח אירועים בלתי רצויים שאת נושאו אני מבקש להציג עכשיו... ובכן, בניתוח המוקדם שערכנו הבוקר, העלינו מספר השערות באשר לאופן החדרת וירוסים ל'אלון ירוק' והצלחנו להצביע על שתי אפשרויות עקרוניות. האחת - באמצעות סוכן אוייב המושתל כאיש צוות בפרוייקט, דבר שאינו מעשי, כמובן..." מלמל כאילו לעצמו ובחן שוב את תגובות הנוכחים. "והאפשרות האחרת היא באמצעות שידור וירוס מעל גלי האתר... שידור שייקלט ויתחפר בזיכרון המערכת". ירון היטיב את ישיבתו על הכורסה, ונראה מרוכז בפניו של אהוד. קמטים המצביעים על דאגה כנה ניכרו על מצחו.

שמיל הזדקף ושאל: "אתה מתכוון למצב שבו משודר אלגוריתם של וירוס בערוץ התקשורת? זאת אומרת שהאלגוריתם נקלט במקלטי הרדיו של 'אלון ירוק', מושתל בתוכנה שלו ומשבש את פעולת מערכת המחשוב שלו? בדומה לעקרון DECM?"

"הצגתי שתי אפשרויות. לא ניסיתי למצוא הקבלה לשיטות אחרות" השיב אהוד.

"כן, כן..." קטע את דבריו מיכה, בהישירו מבט לעבר שמיל. "יש דמיון מסויים ל - DECM".

"מה זה DECM?" התערב ירון בשיחה.

"אמצעי-נגד... זאת אומרת, מערכת הונאה " ניסתה ריקי להסביר, בפנותה אל ירון. "DECM זה קיצור של Deceptive ECM".

"זו מערכת אלקטרונית שמיועדת להערים על מכ'מ עויין כדי שמפעיל המכ'מ יטעה ויחשוב שמטרת מכ'מ נמצא במקום מסויים בעוד שלמעשה היא במקום אחר" הסביר מיכה.

"השיטה הזו עומדת בניגוד לטכניקת Barrage Jammers שמיועדת לחסום, זאת אומרת להשתיק את מקלטי האוייב" התערב שמיל. "אתה מבין? היום מקובל להשתמש בשתי שיטות עקרוניות: חסימה ברוטלית או שיבוש מעודן כזה, כדי שהאוייב יתקשה להבחין שמדובר בהטעייה.  DECM היא השיטה החכמה יותר... עכשיו הבנת?"

"סיימתם?" שאל אהוד בחוסר סבלנות בולט.

"סליחה, אתה יכול להמשיך" גמגם ירון.

"תוכלו להשלים את החסר לאחר שאלך" אמר אהוד, "נותרו לי עוד כמה דקות ואחר כך אני חייב לרוץ למועצת המנהלים, אז בבקשה..."

בתום שתיקת הסכמה קצרה, המשיך. "כרגע, איני רואה כל קשר בין DECM לבין התסריט שמיכה ואני חשבנו עליו. המטרה שלי פשוטה בתכלית. אני אציג בפניכם כמה שאלות ואבקש תשובות מוסמכות עד סוף השבוע. בסדר?" ומבלי להמתין לתשובה, המשיך: "יכול בהחלט להיות שתגיעו למסקנה שבכלל אין צורך להשקיע מחשבה נוספת בנושא, אבל להערכתי אנחנו נמצאים בתקופת מַעֲבָר, שבה הלוחמה האלקטרונית תוחלף בהדרגה בלוחמת תוכנה בתוכנה. יתכן מאוד שסוג כזה של לוחמה הוא פשוט יותר למימוש והנזק שהוא עלול להמיט, מי ישורנו... בשני המקרים תהייה זו מלחמת מוחות. בשני המקרים גורם ההפתעה ישחק תפקיד מרכזי. האם עד כה הכל ברור?"

כולם הנהנו ראשם בהבנה.

"יש שאלות, הבהרות או... או הסתייגויות?"

ריקי המשיכה לשרבט משהו על דף נייר מקומט, מיכה רשם את דברי אהוד בלהיטות, לסיכום הדיון, כנראה, ושמיל נשען על כף ידו, ובהה לעבר נקודה בלתי ברורה על השולחן.

"אני מבחין בשני תסריטים שונים שצריך להתייחס אליהם" אמר ירון, "האחד, כאשר 'סוס טרויני' משולב במערכת 'אלון ירוק' על ידי סוכן זר. סוכן שהוא גם איש תוכנה, אשר הושתל בצוות פיתוח הפרוייקט ומכיר היטב את הפרטים הטכניים הרגישים. התסריט האחר מתייחס לסוג אחר של תוכנית מחשב המוכרת בשם Worm Program. תוכנית כזו משתלבת במערכת, באמצעות שדר רדיו. מקרה זה הוא נושא שונה לחלוטין, הדורש דיון נפרד. להערכתי, בדיקה מעמיקה של כל אחד מהנושאים האלה, עלולה לפתוח תיבות פנדורה וזו בדיוק השאלה שעלינו לשאול עכשיו. בדיקה ראשונית עשוייה להמשך, לכל היותר, ימים אחדים בלבד אך יכול להיות שתתעוררנה שאלות נוספות שעלולות להאריך את הבדיקה ואולי אפילו לפתוח פעילות חדשה לגמרי. פעילות בעלת השלכות תקציביות, כוח אדם... והשד יודע מה עוד. לקחת את כל זה בחישוב?" סיים בשאלה, בהביטו באהוד.

"רק רגע אחד, מה זה בדיוק סוס טרויאני? ומה עוד הזכרת שם? Worm Program?" כוונה ריקי את השאלה לעברו.

"אסביר לך אחרי שאהוד יעזוב" השיב ירון, בעודו מלכסן מבט לעבר אהוד.

"ברשותך" התערב שמיל, מתעלם משאלתה של ריקי, ומישיר מבט לעבר אהוד. "אנסה להציג את עמדתו של ירון, בצורה שונה מעט. אל תשכח שכולנו שקועים עד מעבר לראש במשימות השוטפות שלנו. אולי נכון יותר לומר שכולנו משקיעים, קצת מעבר ל - Full Time Job. אז איך כל זה עלול להשפיע על המשך הפעילות? על אופי הפעילות שלנו?"

"לא התחשבתי בשום דבר" השיב אהוד בהרמת קול, והביט בשמיל מבלי לנסות להסתיר את כעסו. וריד מעוקל התנפח לפתע וקישט את צוארו. "תוכנית העבודה לא תשתנה בגלל איזו שאלה שאני מציב בפני הצוות הטכני שלי..." פלט והמשיך בקול שקט יותר ובאיטיות, בכוונה ברורה כדי להדגיש את דבריו. "מאיזו שהיא סיבה, עלה נושא חדש שחשבתי כי מן הראוי לבחון אותו, גם אם במבט ראשון הוא נשמע הזוי, כפי שציינתי. אני לא מדבר על בדיקה ולימוד הנושא במשך חודשים. בסך הכל התכוונתי לדיון של שעה או שעתיים. למרות שאני מבין קטן מאוד בנושאי תוכנה בכלל ובאסטרטגיות של לוחמה כנגד וירוסי מחשבים, בפרט, אני משתדל להיות ער להתפתחויות עתידיות גם בנושאים שעדיין אני לא מבין בהם. זו בדיוק הסיבה שאספתי אתכם... צוות המומחים שלי... הצגתי את הנושא באופן הכללי ביותר ואני מצפה לתגובות מהמומחים שלי. זה תפקידי כמנהל. לפיכך, אני מצפה להמלצות עד סוף השבוע...

לא הייתי רוצה לקבל המלצות ברמה הטכנית, כמובן, זה פחות מעניין אותי, אלא ברמה האסטרטגית. ברור? וכמובן" המשיך בהרמת קול, "אסור ששאר הפעילויות במפעל תפגענה כתוצאה מהבדיקה הקטנטונת הזו שתעשו".

הנוכחים המשיכו להביט באהוד, ללא תגובה.

"אה... כן..." המשיך, "אני לא מבטיח לממש את ההמלצות שתציגו בפני... כל רעיון ייבחן לגופו של עניין.

ועוד משהו..." הוסיף בנשימה אחת, בהנמיכו את קולו, "אין לי ספק שברור לכם ש... שהנושא הזה מסווג... שום דבר לא יצא מהחדר הזה!"

אהוד התרומם מהכורסה, שוב שלח מבט נוקב בכל אחד מהנוכחים והוסיף: "מיכה יציג את הנושא ביתר פירוט. מאוד רציתי להשתתף בדיון, אבל לצערי אני חייב לעזוב". המתין רגע, כדי לודא שאין הערות נוספות ובצעד מהיר עזב את החדר.

​

שמיל קם מכורסתו אגב פליטת אנחת רווחה, מתח את איבריו והתקדם לעבר פינת הקפה. "חבר'ה... כדי להתחיל לבחון רעיונות משוגעים... אני חושב שמן הראוי להרטיב מעט את הגרון" אמר במין החלטיות כזו. "מי מצטרף?"

לא התקבלה כל תשובה.

"טוב, אני מכין רק לעצמי..."

​

 

 

המשך בפרק 11 - מלחמת תכנה