אפקט הראשונות (Primacy Effect)
אפקט הראשונות היא תופעה התנהגותית אשר מבטאת גורם מסוים (אחד מיני רבים) המשפיעים על תפיסת האחר.
הפסיכולוג החברתי סולומון הליוט אָש (1946) ערך ניסוי פשוט כדי לבחון תופעה התנהגותית מעניינת. אש הציג בפני שתי קבוצות של נבחנים את תכונות האופי של ג'ק - אדם בלתי מוכר לנבחנים.
לקבוצה הראשונה הוא תיאר את ג'ק כאדם חכם, חרוץ, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן וקנאי.
לקבוצה השנייה הוא תיאר את ג'ק בסדר הפוך של תכונות האופי - קנאי, עקשן, ביקורתי, אימפולסיבי, חרוץ וחכם.
לאחר מכן שאל את הנבחנים באיזו מידה הם מחבבים את גיל.
מתשובותיהם למד כי נבחנים מהקבוצה הראשונה (אשר נחשפו, תחילה לתכונותיו החיוביות) חיבבו יותר את גיל יחסית לנבחנים מהקבוצה השנייה (אשר נחשפו, תחילה לתכונותיו השליליות). מסקנתו הייתה כי למידע המוצג תחילה יש משקל יתר על הרושם הכללי. אש כינה את התופעה הזו בשם תופעת הראשונות.
לתופעת הראשונות מייחסים שני הסברים:
-
בקרב מרבית הנבחנים מהקבוצה הראשונה נוצר רושם חיובי על ג'ק בזכות שתי התכונות הראשונות שהנבחנים נחשפו אליהן - ג'ק הוא חכם וחרוץ. התכונות האלה נקלטו כבר בהתחלה בתודעת הנבחנים ובזכותן הם פיתחו שיפוטיות חיובית כלפי ג'ק.
השיפוטיות השלילית הוטמעה בקרב מרבית הנבחנים מהקבוצה השנייה בעטיין של שתי התכונות הראשונות שהוצגו בפני הנבחנים - גיל הוא קנאי ועקשן. בגלל נטיית האנשים לעקביות, הודגשו יותר בתודעתם התכונות הראשונות שהם נחשפו אליהן.
באופן זה נקבעה דיעה קדומה אשר מתבטאת בהטיה תפיסתית.
שינוי הדיעה הקדומה הוא תהליך מורכב הרבה יותר מהטמעת דיעה קדומה בחשיפה ראשונית של אדם, ארגון או רעיון. -
רופא הילדים ד"ר מיכאל אנדרסון, טוען כי אפקט הראשונות קשור למגבלות של קשב ועיבוד מידע. לדבריו, אנו נוטים להפנות יותר קשב למידע שמוצג תחילה יחסית למידע שמגיע מאוחר יותר.
אפקטיביות מול יעילות
באמצעות אפקט הראשונות ניתן להסביר התנהגויות אנושיות כמו:
-
חשש משינוי ** ויציאה אל מחוץ לגבולות איזורי הנוחות;
-
קיבעון מחשבתי, מתבטא בחוסר פתיחות לחשיבה שונה מזו שאנו מורגלים אליה. יחס לעמדה פוליטית, למשל, המקובלת במשפחה הגרעינית - נולדתי מפאיניק/ליכודניק ותמיד אצביע למפאי/לליכוד;
-
קשב סלקטיבי המוביל להתמקדות בנושא אחד, תוך כדי התעלמות מנושאים אחרים. דוגמא: מידע הקיים בתחילת פגישה שגורם להתעלמות ממידע חדש;
-
הרגלים הם "טבע שני" המהווה מעין תבנית חשיבה ודפוס פעולה החוזר שוב ושוב. ישנם הרגלים אשר הופכים ל"אוטומט" ללא חשיבה מוקדמת.
-
אמונות מגבילות הן דעות המוטמעות בתת המודע שלנו ומשפיעות על החשיבה ועל המעשים בחיי היומיום. אמונה מגבילה ** פוגעת בדרך להשגת מטרה.
-
דעות קדומות ** אשר מגבילות את הפתיחות לרעיונות חדשים, לאנשים חדשים - לשינוי.
The Demise of Short-Term Memory Revisited,
Goshen, Ashkenazi, & Usher, 2000
למידע המוצג תחילה, קיים משקל יתר בהתרשמות הכוללת, גם אם נתונים המוצגים מאוחר יותר יהיו מעמיקים יותר ומבוססי טיעונים לוגיים ואפילו סותרים את המידע הראשוני.
לעומת זאת, במקרה של זיכרון לטווח קצר - קיימת השפעה גדולה יותר של אפקט האחרונות:
עקומת המיקום הסדרתי (משמאל) מתארת את ההסתברות לזכירת מילים במטלת היזכרות חופשית כפונקציה של מיקום המילים בזמן הקריאה או ההקשבה. על פי התרשים, הזיכרון הטוב ביותר מתקיים דווקא עבור הפריטים האחרונים שהושמעו לנבחנים, לאחר מכן ייזכרו הפריטים הראשונים ולבסוף הפריטים ממרכז הרשימה.
כלומר, הקטעים הראשונים והאחרונים במהלך הקשבה להרצאה, עיון במאמר או צפייה בסרט, הם אלה שייזכרו טוב יותר מהקטעים האמצעיים.