"שלום ירון" הדהד קול נשי באוזניו, ביציאה מלשכת המנכ"ל. הייתה זו מרים גליל, אחת משלושה האנשים הכפופים ישירות לירון.

מרים ניהלה את קבוצת האנשים הגדולה ביותר במחשוב ההנדסי והשפעת פעילות הקבוצה הזו הייתה מאוד משמעותית על מוצרי תע"צ.

"שלום מרים" החזיר ירון ונעצר כאילו שכח דבר מה.

"יצאת מאהוד" קבעה בפסקנות. "יש עוד שינויים בדרך?" שאלה בחיוך והוסיפה "הרי צריך להיות מעניין..."

"סוגרים את DDE98" פלט.

"זו לא הפתעה בשבילך" תמהה מרים.

"דווקא כן" השיב ירון. "עם קצת אורך רוח, הבנה רבה יותר לצורכי הלקוח, וזה אומר שיתוף פעולה רחב יותר וגם ויתורים פה ושם, אפשר היה לצאת מזה אחרת. נשלם מחיר כבד כדי לסגור את הפרוייקט. כפועל יוצא, צפוי גל פיטורים נוסף ואהוד מדבר ברצינות רבה על ארגון מחדש".

"זו לא הפעם הראשונה שהוא מפזר הבטחות כאלה" פלטה מרים בזלזול.

"לא נוח לי לדבר על זה כאן במסדרון" הנמיך ירון את קולו. "יש לך קצת זמן? נכנס לחדר?"

"אהוד ניסה לדובב אותי" פתח ירון, לאחר שהשניים התרווחו על כסאות בחדרו. "הוא התעניין בדעתי המקצועית על הגורמים לחריגות בלוחות הזמנים. ציינתי חלק מהנושאים שדברנו עליהם לא פעם. הדבר המעניין היה שאני דברתי על תקציבים, על השקעה בתשתית והוא לא דחה שום דבר על הסף".

"באמת!" רטנה מרים בספקנות. "אל תהיה תמים ואל תטפח תקוות שווא! שכחת שאנחנו עובדים במפעל אלקטרוניקה. נושאי הליבה שלנו הם חומרה ולא תוכנה! וזה, בדיוק, עושה את כל ההבדל... במסגרת מפעל תעשייתי, בעל אופי כמו של תע'צ, אנחנו - אנשי התוכנה, נתפסים בסך הכל כספקי שירותים ולכן חברי ההנהלה, שהם בעלי נטייה לחשוב כמו אלקטרונאים... הם ינסו, באופן טבעי, להשקיע מה שפחות בנושאים שלנו כי אנחנו לא חלק מהנושא המרכזי שלהם... העבודה שלנו נתפסת כִּתְקוּרָה מבעד לעדשות המשקפיים של חברי ההנהלה... והמגמה היום היא דווקא לצמצם ככל האפשר בתקורות. אתה לא מבין את זה?"

"בעידן הטכנולוגי שלנו" ענה ירון "שרותי מחשב נחשבים להוצאה הכרחית. הנושא הזה חשוב מכדי שיצמצמו דווקא אותו. למה לא תראי את העובדות מנקודת מבט אופטימית יותר? למשל,

שהאלקטרוניקה, זו שמייצרים כאן, היא בסך הכל אמצעי שמאפשר לתוכנה לפעול? המעגלים האלקטרוניים, שהם מקור גאווה לאנשי השיווק, הופכים לכלי ריק וחסר נשמה ללא התוכנה".

"שטויות" מלמלה מרים. "לא חשוב מה אנחנו מרגישים ולא חשוב איך תנסח את הדברים... המוצרים של תע'צ הם אלה שאפשר למשש בידיים, זאת אומרת מכשירים, לא תוצרי תוכנה... לכן גם החשיבות היחסית של אנשי תוכנה, היא נמוכה. איפוא ראית איש תוכנה ברמות העליונות של המפעל? המנכ'ל, למשל, הוא מהנדס אלקטרוניקה".

"לאהוד יש גם תואר בכלכלה" תיקן ירון.

"ראיית חשבון" תיקנה מרים בהרמת אצבע. "יכול להיות... אבל הוא רחוק מאוד מהחשיבה המיוחדת של אנשי מדעי המחשב... שים לב לשכבת המנהלים שמתחת לאהוד. כולם, ללא יוצא מן הכלל מהנדסי אלקטרוניקה: מנהל ביקורת האיכות הוא ראובן שי, מנהל הייצור הוא משה, גם הוא מהנדס אלקטרוניקה... לא מהנדס תעשיה וניהול, חס וחלילה. שאול ברגמן, מנהל מחקר ופיתוח הוא מהנדס אלקטרוניקה, כמובן, וכי איך לא?"

"אבל מה את רוצה?" קטע ירון את דבריה. "זה בדיוק מה שאת אומרת. מוצרי תע'צ הם מוצרי אלקטרוניקה ולכן רק טבעי שאת עמדות המפתח יתפסו אנשי אלקטרוניקה, לא?"

"לי זה לא נראה כל כך טבעי" השיבה מרים "כי מרבית המוצרים הם עתירי תוכנה. אלה הם מוצרים שהתוכנה קובעת את תכונותיהם. עובדה, צווארי הבקבוק נגרמים דווקא בעטיה של התוכנה. לא?"

ירון צחק ומרים הצטרפה לצחוקו. "חשבי בהגיון" אמר. "נניח מתכננים מכשיר קשר בתחום HF*. מדובר בקשר רדיו בתחום תדרים בעייתי שבו איכות הקליטה תלוייה בהתפשטות גלי הרדיו וזו תלויה במאות פרמטרים כמו, כמו למשל, גובה היונוספירה שמושפעת ממצב כתמי השמש. לתחום ה - HF יש בעיות מאוד ייחודיות שדורשות ידע וניסיון מאוד ספציפיים. מי צריך, לדעתך, לאפיין מערכת HF ולעקוב אחר פיתוחה? אנשי מדעי המחשב?"

"האדם שמרכז את הנושא חייב, ראשית, לדעת לנהל" השיבה מרים. "ומנהל טוב יכול להיות כל איש טכני, לא רק מהנדס אלקטרוניקה".

"יתכן שהכרת הבעייתיות של תוכנה, תעזור לאותו מנהל" המשיך ירון, "אבל אולי יעזור יותר אם הוא יכיר את בעיות התפשטות הגלים כי זה נושא הליבה המרכזי... הוא ידבר עם הלקוח על בעיות בתקשורת הרדיו ולא על בעיות במערכת ההפעלה".

"אבל הוא כן ידבר איתו על בעיות אלגוריתמיות" התעקשה מרים בלהט. "אני עדיין סבורה שהחכמה שמורה בתוכנה ולא בברזלים".

"ואני הייתי נזהר מהצהרות ברוח הזו" אמר ירון. "לדעתי, דווקא החיישנים בכל מערכת הן הנקודות הרגישות ושם מרוכז כל הידע הטכני והמדעי שנדרש לפיתוח מערכת. אבל תרשי לי לשאול אותך שאלה אחרת. מה אם תתגלה בעיה טכנית בתחום ה - HF?"

"ואם תתגלה בעיית תוכנה חמורה?" השיבה מרים בשאלה. "מנהל טוב צריך לדעת לנתח, בצורה לוגית, את הנתונים שזורמים אליו מצוות המומחים שלו. אם כך, אחד המומחים במערכת כזו, יהיה מהנדס HF. אבל אל תשכח שאנשי מחשבים, לומדים לנתח בעיות לוגיות. להם יש ראייה רחבה יותר".

"מצד שני, בוגר מנהל עסקים לומד לקבל החלטות. עזבי את זה, חבל על הזמן, הרי בלאו הכי לא אנחנו נפתור את הבעיה הזו".

"אבל אולי ראייה מפוכחת תעזור לנו להחליט על מקום העבודה הבא. אני מבטיחה לך שזה לא יהיה בית חרושת כמו תע'צ אלא בית תוכנה. זה המקום הטבעי לתוכניתנים כי שם התוכנה הוא הנושא העיקרי. אני הייתי מציעה לכל מפעל אלקטרוניקה, להזמין תוכנה מבית תוכנה ולא לפתח לבד, כי תוכנה שמיוצרת במקום כזה, טובה ואמינה יותר. שם, באופן טבעי, מתייחסים ברצינות רבה יותר לנושא שנקרא 'הנדסת תוכנה' כי זו בעיה קיומית עבורם. בבית תוכנה חייבים להשתמש בכלי פיתוח מודרניים, כדי להתקיים, אחרת ישתמשו בשרותי תוכנה של בית תוכנה מתחרה שמצא שיטות פיתוח יעילות ואמינות יותר. במפעל אלקטרוניקה, במקרה הגרוע יגידו.."

"במפעל לאלקטרוניקה, יסגרו פרוייקטים, כמו DDE98. גם כאן זו בעיה קיומית, רק שהיא מקיפה בעיות מערכתיות רבות נוספות שהתוכנה, עם כל הכבוד שמגיע לה, היא בסך הכל מרכיב אחד. כאן היא לא 'בן יחיד'... אבל תגידי לי, את מדברת בחופשיות כזו על בית תוכנה, יש לך איזה שהן תוכניות?" התעניין ירון.

"תמיד היו לי" השיבה מרים "אני פשוט מחכה להזדמנות. ואתה? לך כל כך נעים לעבוד פה?"

 "אני... לי יש תחושת סיפוק. אני מזהה בברור את תרומתי".

"גם אם תתקע בתפקיד הזה, כמנהל מחשוב הנדסי?"

"איזה להיתקע" חשב בלבו "יעיפו אותי הרבה לפני כן" ובקול הוסיף: "מתכננים רה-אורגניזציה. מי יודע? אולי ישתנו דברים? מלבד זאת, אהוד יצר קשר עם משרד לייעוץ ארגוני. ברור שהוא מודע למצב. הוא נתן לי להרגיש את זה, בשיחה איתו. הוא יודע שבמצב הקיים, אי אפשר להמשיך ולכן לא יהיה מנוס, אלא לבצע שינויים. אולי זו תהייה גם ההזדמנות שלך להביע את דעתך המקצועית בנושא? תוכלי לנצל את ההזדמנות כדי להעביר אליו את המסר של אנשי התוכנה ומיקומם היחסי במבנה ההירכי של תע'צ. זו בדיוק ההזדמנות להשפיע. בקרוב יפנו אלייך בבקשה להביע את דעתך על המפעל, עלי, על שיטות העבודה ונושאים אחרים. אולי בכל זאת תצליחי להשפיע? מי יודע? יפנו גם לחבר'ה שלך. תהיה גם להם הזדמנות להביע את דעתם על הבוסית שלהם. בדיסקרטיות מלאה. ללא שמות..."

"מי יודע?" נשמעה מרים מסויגת מעט. "אני מסופקת, למשל, אם שיטות הניהול שלי, מקובלות כל כך על החבר'ה. אני לא כל כך פופולרית כמנהלת כי לא פעם אילצתי אותם לפעול למורת רוחם".

"האנשים בקבוצה שלך" מיהר ירון להרגיע "הם מספיק נבונים כדי להבחין בתוצאות ההשקעה ש..."

"ירון!" קטעה מרים את דבריו. "הגיע הזמן לערוך איזה חשבון נפש בתע'צ... אולי יהיו כאלה שיפקחו עיניים ויבינו את המשמעויות בטווח הרחוק... אבל על מה עוד דברתם?" חקרה אותו מרים בסקרנות.

"ניסיתי להסביר לו את בעיית חישובי העלויות ואת השפעת השינויים התכופים שהורסים כל חלקה טובה. אני מקווה שהוא הבין מדוע התוכנה לא כל כך מושלמת אצלנו".

"תן לו לקרוא את הנימוקים המקצועיים שפרופ' דוד פרנס פירסם כשהתפטר מהוועדה שבחנה את משמעות התוכנה על ההצלחה או הכשל הצפויים לפרויקט מלחמת הכוכבים".

"נפלת על הראש?" נפעם ירון. "זה כמו להתיז שמן רותח למדורת האיבה שהוא מגלה לכל מה שקשור לתוכנה. רק תתני לו פתחון פה והוא יהנה להשמיץ את הנושא הזה שקרוי 'תוכנה'. הוא כל כך אוהב לומר שאנחנו מפרנסים את מפעלי הנייר בארץ. במחשבה שנייה" הוסיף באירוניה, "במילא הוא לא יקרא את החומר, מחוסר זמן..."

מרים חייכה וירון קם מכיסאו, שפשף את ידיו זו בזו ואמר: "לא נותר לנו אלא להמשיך לעבוד קשה".