"תוכניתנית צעירה, נאה מאד. שובבה. בעלת עיניים כחולות. יעל עובדת בקבוצת התוכנה של מיכה ועוסקת בפיתוח התוכנה של בקר הפנל בפרוייקט 'אלון ירוק'. עבודה זו דורשת מיומנות בשפת C, הכרת פרוטוקולי תקשורת וידע בהנדסת אנוש. הפתרונות שהיא מוצאת, פשוט מדליקים".

ירון נשען לאחור, תומך בפדחתו בעזרת כפות ידיו המשולבות, כשמבט חולמני בעיניו החומות וחיוך של הנאה משורטט על פניו. "מעניין, אני מכיר אותה לפחות שנה אך יחסי קרבה מיוחדים נרקמים רק בימים האחרונים. מה פתאום דוקא עכשיו?"

הוא קירב את הכסא אל שולחנו, וניסה לעיין במשפטי הסיום של המאמר מהבוקר.

"היא כזו מיניאטורית..." הרהר, "קטנטונת. שופעת חיוניות ואוהבת חיים. הטבע לא חסך דבר כשהעניק לה את תכונותיה ברוחב לב כזה... מבנה הגוף שלה... איך שהיא יודעת להדגיש את מותניה הצרות בלבוש שתמיד הולם אותה... ובפשטות כזו... היא אוהבת להדגיש את זוג שדיה הבנויים היטב בעזרת חזיות סקסיות וחולצות גבריות".

דבר אחד הכעיס את ירון, לפחות בעת האחרונה. דבר שלא יכול היה למנוע: בצורה מודעת, כך סבר לפחות, לא הקפידה יעל על שימוש בכפתור האחרון של חולצותיה. "האם היא נהנית ממבוכתם של גברים? אלה הניצודים בעיניה בעת גניבת מבט? זה פשוט מוציא אותי מדעתי... אבל מדוע זה צריך להכעיס אותי???"

"שתי עיניים כחולות. המבט עמוק... מיוחד, מרגש. סקסי... אינני יכול לעמוד בזה... תמיד מתלווה למבט הבוקע מהעינים הממזריות האלה מין תחושת מבוכה. תמיד מחייכת, אוהבת את החיים, אוהבת להתבדח... נעים לשהות במחיצתה. אולי הגיע הזמן, אחרי כל כך הרבה שנים של התנזרות מהטעם המתוק, מהחוויה לאהוב שוב..." המחשבה הסעירה את רוחו.

ירון נהנה להסחף למחשבות כאלה. "רמז דק לאפשרות של גלישה לקראת רומן, יכולה להיות העובדה שאני מרבה כול כך להרהר בה, ביעל, ביעלי. בצורתה החיצונית. בתגובותיה אלי, בהתייחסותה האוהדת. לא כמו אדווה שהיתה כנועה ומקבלת את דעותי ללא עירעור, או מתנגדת לכל דעה, גם אם לא שקלה אותה קודם לכן.

כן... יש הבדל... אבל מה אני עושה? מדוע אני משווה, לכל הרוחות!!! ניכר לעין שתכונותיה האחרות אינן בטלות בהשוואה לנשיותה, כמובן. היא הרי בהירת מחשבה, בעלת כושר ניתוח מעולה ומשתלבת בקלילות בחברה.

כולם אוהבים אותה, אבל זו באמת לא חכמה... יכול להיות שבאמת ריגש אותה לשמוע אותי קורא לה בשם חיבה? יעלי. השם כל כך מתוק, ממש כמוה. כל כך בא לי לעטוף אותה בשתי ידי בעדינות כזו, להרגיש את גופה נענה למגע ידי..."

​

 

 

המשך בפרק 6 - שבועית

​