"אנחנו חיים, אך עדיין לא מבינים, את אחת המהפכות הגדולות ביותר בחיי האדם - העלייה הדרמטית בתוחלת החיים.

​​

המשמעות העיקרית של מהפכה זו אינה - כפי שחושבים רבים - תוספת שנות חיים בזקנתנו, אלא התהוותה של תקופת חיים חדשה - עת התבונה - שהיא שונה איכותית מתקופת הזקנה שבאה אחריה ותקופת הבגרות שקודמת לה. זו היא תקופת חיים שטמון בה הפוטנציאל להפוך לאחת מתקופות החיים המתגמלות ביותר בחיינו. עתידות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על חיינו האישיים, החברתיים והכלכליים. 

​

לצורך מימוש הפוטנציאל האדיר הטמון בתקופת חיים זו, נדרש תהליך מעמיק של עיצוב מחדש של התפיסות, ההתייחסות ודרכי הפעולה שלנו בכל הרמות - האישית, הארגונית, הקהילתית והממלכתית.

ד"ר צבי לניר  **

 

גילו של אדם נקבע על פי מאפיינים מגוונים.

​

הדרך המקובלת לקביעת גיל היא על פי תאריך הלידה אשר רשום בתעודת הזיהוי. אך האם קביעה זו נכונה תמיד? האם קביעה זו מתאימה תמיד למציאות? מצאנו כי גיל הוא מושג יחסי. ילד בגיל 10 מתייחס אל אמו בת ה-40 כאל זקנה בעוד שגבר בגיל 90 מתייחס אל ידידתו בת ה-80 כאל בחורה צעירה. הגיל הכרונולוגי היחסי יכול להשפיע על התייחסותנו לגיל הזולת.

​

בפועל, הגיל הכרונולוגי מייצג את מספר סיבובי כדור הארץ סביב השמש מאז שיצאנו לאוויר העולם. את הגיל הכרונולוגי אי אפשר לשנות ואין לנו השפעה עליו אלא אל התפיסה הסובייקטיבית שלנו כלפיו.

​

את הגיל אפשר לקבוע באמצעות מאפיינים שונים כמו, למשל: ​

• גיל כרונולוגי; 

​

• גיל פיזיולוגי (גופני);

• גיל קוגניטיבי (שכלי);

• גיל פסיכולוגי (נפשי);

• גיל רוחני;

• גיל תפקודי.

​

  

 

חיים (צ'יבי) שפירא