"אתה חייב לבוא למעבדה" קרא דּוּדוּ בהתרגשות. "אני משוכנע שהבעיה בתוכנה".

"הצלחתם להפעיל את המערכת?" תמה ירון. "הרי הבוקר היא הייתה עדיין תקועה".

דּוּדוּ הניד בראשו ואמר: "התגברנו על הבעיה. המערכת עובדת מזה כמה שעות!"

"רק רגע" מלמל ירון והמשיך להקליד.

"הי, ירון, מה קורה לך?" זעק דּוּדוּ. "אתה יודע שאנחנו עובדים כבר עשרים ושמונה שעות ברציפות? בוא לעזור קצת! אנחנו תקועים שוב בגלל ה..."

 "תפסיק להיכנס ללחץ" אמר ירון כשמבטו עדיין נעוץ במסוף שלפניו. "אני מיד בא, אם רק תרשה לי לשמור את הקובץ".

דּוּדוּ הציץ במסוף ובחוסר סבלנות אמר: "אתה לא מתחיל משהו חדש, נכון?"

"מה הייתה הבעיה שמנעה מהמערכת לעבוד?" שאל ירון מבלי להסיר את עיניו מהצג.

 "יורם!" ענה דּוּדוּ בכעס. "יורם הוא מקור הבעיה. הוא עבד ברישול. אני מיואש ממנו. שום דבר לא יעזור לו. הבחור היה בלגניסט ויישאר טכנאי כזה לנצח".

ירון לכסן מבט לעבר דּוּדוּ, הקליד פעם נוספת ויישר את גבו מבלי לומר דבר.

"אתה יודע מה אנחנו עושים, נכון?" שאל דּוּדוּ בחיוך שחצני.

"ודאי" השיב ירון. "אינטגרציה. אתם בודקים את המערכת ומצרפים אליה, בשלבים, מודולים נוספים".

"באחד משלבי האינטגרציה, יורם חיבר את הסינטיסייזר*** למערכת וקיצר באותה הזדמנות בין שני מוליכים" אמר דּוּדוּ. "שלוש שעות עבדנו כדי לאתר את הקצר המחורבן הזה... היית מאמין?"

​

"זו הרי תופעה ידועה" חייך ירון. "בין חמישים לשבעים אחוז מהזמן אנחנו משקיעים באיתור תקלות שלא קשורות בצורה ישירה לנושא הפיתוח. תקלות כאלה אתה הרי מכיר מחיי היום יום במעבדה: קצר בין שני מוליכים או נתק של מוליך חשמלי, חיבור הפוך של רכיב, מתח נמוך מדי של ספק הכוח. הרי הבאגים רק מחכים להזדמנות"

 "מדהים" אמר דּוּדוּ, הציץ בשעונו והוסיף: "אתה בא? שכחת שחלק גדול מהזמן מבוזבז גם על פיטפוטי סרק ושתיית קפה".

"מדהים?" שאל ירון. "מה, לדעתך, המצב ב'אלון ירוק'?"

"אני יודע שיש בזבוז זמן נוראי בגלל שטויות כאלה" השיב דּוּדוּ, "אבל שבעים אחוז? זה לא קצת מוגזם?"

"נסה לערוך רישום מדויק" הציע ירון. "סביר להניח שתקבל תמונה אמתית יותר על הבזבוז אצלכם. הרי כל תקלת חומרה קטנטונת מפסיקה את רציפות העבודה. לא תמיד קל להבחין בין תקלת חומרה שטותית לבין טעות תכנון או טעות קידוד וגם בזה צריך להתחשב!"

"נו, טוב. זה תלוי בדרגת המקצועיות של הטכנאים שעומדים לרשותך".

משפט מהסוג הזה היה תמיד מעלה את חמתו של ירון. "מקצוֹענוּת הטכנאים שעומדים לרשותך, אה?" אמר בקול שקט וסומק עז צבע את פניו. "כולם אשמים מלבדו" הרהר בזעם. ירון קם ממקומו, הישיר מבט לעבר דּוּדוּ ושאל בהתגרות: "אולי אתה שגית במשהו? אולי אתה התרשלת באפיון של מערכת בלתי אמינה שאינה יודעת להתמודד עם תקלות כל כך צפויות?"

"אָה, אָה..." הרים דּוּדוּ את קולו. "מה הקפיץ אותך הפעם? הרי מרבית התקלות שמעכבות אותנו נוצרות בגלל עבודה לא נקייה של טכנאים או מהנדסים זוטרים. מה... אתה מנסה להגן על עבודה רשלנית?"

ירון בקושי ריסן את כעסו והמשיך בקול מאופק: "מעולם לא ניסיתי להגן על עבודה בלתי מקצועית. ההיפך הוא הנכון! אבל מצד שני, מהנדס מערכת נבון חייב להתחשב בטעויות אנוש בתהליך הפיתוח".

"על מה אתה מדבר?" הגיב דּוּדוּ בכעס ועיניו נצצו. "איך זה שמוליך חשמלי מתנתק פתאום מהמעגל, לדעתך? לא בגלל הידיים השמאליות של יורם? איך זה שרכיב מֻרְכָּב הפוך או מתח היציאה של ספק הכוח יורד פתאום? לא בגלל חוסר תשומת לב? תשמע, ירון, אנחנו אמורים לעבוד בצורה מקצועית..."

"נכון מאוד!" קטע ירון את דבריו בהרמת קול. "אנחנו באמת צריכים לעבוד בצורה מקצועית ולכן חייבים לחזות את הדברים האלה מראש. לכן חייבים להפעיל BIT* כבר בשלבים הראשונים של מימוש האב-טיפוס".

"שוב אתה מתחיל להתפלסף? שכחת שאת אלגוריתם הבדיקה העצמית של המערכת, סיימנו לאפיין מזמן? הרי הכל מתוכנן כבר... כמעט עד הפרט האחרון. אל תדאג! נמצא זמן גם לזה... יהיה בסדר, העיקר שתבוא כבר. החבר'ה מחכים לך עם BUG בקוצר רוח..."

"אז למה תכננתם BIT אם לא שילבתם אותו במערכת?" המשיך ירון להתעקש.

"מה פרוש למה?" שאל דּוּדוּ. "הלקוח רצה. מה, אתה חושב שזה הרעיון שלנו? ואם הוא רוצה אז הוא גם יקבל. הוא משלם, לא?"

"הוא רוצה BIT כי הוא חכם" הגיב ירון.

"שמע, ירון. אין לי כוח לוכוחים האלה איתך. בוא למעבדה" אמר דּוּדוּ ויצא אל המסדרון.

"אם הכל כבר מאופיין ומתוכנן, למה שלא יממשו את ה-BIT?" שאל ירון, יצא מהחדר וסגר את הדלת מאחורי גבו. "מדוע שלא תרכיבו את מעגלי ה-BITE שתוכננו מראש? אתה לא מבין שזה יעזור לכם? הרי התקלה הזו של יורם, שגזלה מכם שלוש שעות, הייתה יכולה להתגלות על ידי ה-BITE מייד בהפעלה. זה לא שווה את ההשקעה?"

"אתה לא תבין אותנו אף פעם" אמר דּוּדוּ והרחיב את צעדיו. "אנחנו חייבים להציג מערכת עובדת במהירות האפשרית. הלקוח רוצה לראות תוצאות במהירות... למי יש זמן לעבוד על דברים שעוצרים את הפיתוח? לכן אהוד..."

"למי יש זמן להשחיז את הגרזן??? תקשיב למלים שלך!" שאג ירון ונעצר. "אתה מכשיל את עצמך!!!
ה-BITE** יכול לעזור ל..."

​

דּוּדוּ המשיך דרכו לכוון המעבדה, מבלי להשיב.

"אתה, פשוט, צריך לעשות את הדברים בסדר הנכון" המשיך לקרוא אחריו, אך דּוּדוּ נעלם מאחורי דלת המעבדה.

"העבודה תהיה יעילה בעזרת BITE חכם... גם אם יורם יעשה שטויות. איך הוא לא מבין את זה?" מלמל ירון לעצמו בזעם.

 

המהומה היתה בעיצומה. המעבדה היתה מלאה באנשים שדיברו בעירבוביה בקולי קולות. פרצופים נסערים וזעופי מבט קידמו את פניו. במרכז, מול שולחן המעבדה העמוס לעייפה בציוד אלקטרוני מרשים, ישבה יעל והבעה רצינית נסוכה על פניה. "השדר תקין, אתה לא רואה? המיקרו-פרוססור שלי עבד כמו שצריך" אמרה והצביעה על הצג של ה - Protocol Analyzer*. "הסינטסייזר פשוט לא תקין!" הוסיפה ומשכה בכתפיה כאילו אמרה: "הבעיה אצלך..."

"אני לא מבין" אמר אריק. "לפני עשר דקות הראיתי לך שמעגלי הסינטסייזר עובדים נהדר מחוץ למערכת. כמהנדס אלקטרוניקה אני משוכנע שהמודול שלי תקין. עוּבדה! הוא עבד..."

 "אתם מוכנים לשתף אותי?" התערב ירון והתקרב אליהם.

 יעל הסבה פניה לעברו וחיוך מבוייש הסיר באחת את רצינות מבטה. ירון הבחין בניצוץ שבעיניה וחש בפעימה שהחסיר ליבו. מבטיהם הצטלבו לרגע ואריק אמר: "כל דבר בנפרד עובד מצויין. אבל, כששילבנו את הסינטסייזר במערכת, הוא החליט לשבות. אין לו חשק לשנות תדר.

משהו מפריע לו במערכת. אולי השדר לא מדוייק, או משהו אחר. בכל מקרה. הסינטסייזר תקין!" קבע בתקיפות.

יעל גיחכה והיטיבה ישיבתה על כסא המעבדה המוגבה.

"הסינטסייזר עבד כיחידה עצמאית?" שאל ירון והביט אל אריק.

"עבד מצויין" אמר דּוּדוּ שהצטרף בינתיים לשיחה.

"איך החלפתם תדר?" התעניין ירון.

"מה פירוש איך?" כעס דּוּדוּ. "שלחנו שדר ל..."

"מצאתי! מצאתי!" נשמעה לפתע צעקה ופניו המשולהבים של יורם ניבטו אל הסובבים בשמחה גלוייה. "אני יודע בדיוק מה הבעיה".

"תרגע!" הרים דּוּדוּ את קולו. "אתה לא רואה שאנחנו מדברים?"

"אבל הפתרון ב..."

"אתה שומע, ירון?" נפנה דּוּדוּ לעברו, מתעלם מהתלהבותו של יורם. "שלחנו שדר אל הסינטסייזר והתדר השתנה בלי בעיות..."

יורם קם ממקומו וניכר כי נפגע מתגובת דּוּדוּ.

"רק רגע!" פנה ירון לעברו. "אתה מוכן להסביר מה גילית?"

"בכל פעם יש לו תגליות כאלה" לחש דּוּדוּ בליגלוג. "עזוב אותו, עוד רגע הוא יגלה שטעה..."

"אני רוצה לשמוע את ההסבר שלך!" דרש ירון ואחז בשרוול חולצתו של יורם, מתעלם ממבטו המופתע של דּוּדוּ.

"אין לנו עודף זמן" מלמל דּוּדוּ.

נעלב קמעה, חזר יורם אל שולחן המעבדה וביד רועדת הצביע על צג של מכשיר, אשר הכיל כפתורים, לחצנים ונוריות צבעוניות. במרכז הצג, נראו שני קוים אופקיים בצבע ירוק ובניצב לו, נראה קו נוסף, בהיר יותר.

"ראית את השינויים בספק הכוח?" שאל בהיסוס. "זה מקור הבעייה..."

דּוּדוּ העיף מבט בצג הירוק וחזר ומיקד את מבטו בירון, מקמר את גבות עיניו ופיו בזילזול בוטה. "אני לא רואה שום דבר..."

"אילו שינויים" שאל ירון, וקירב את ראשו אל הצג הירוק.

"קו אחד מייצג את מתח היציאה של ספק הכוח והקו השני מתאר את צריכת הזרם של הסינטסייזר" הסביר יורם.

"בּוּל שִׁיט..." מלמל דּוּדוּ כאילו לעצמו.

""רק רגע, רק רגע..." מיהר יורם להגיב. עגלי זעה הצטברו על מיצחו והוא סובב בעדינות את אחד הכפתורים. צורת הקוים על הצג השתנתה.

ירון הניד את ראשו בהבנה והתבונן בריכוז במסך.

"הספייק* הזה הוא הטריגר שאמור לגרום לסינטסייזר לשנות את התדר... רואה?" אמר יורם והצביע על הקו התחתון. "תראה מה קרה למתח היציאה של ספק הכוח... הוא ירד... בדיוק כשהספייק הופיע... המתח ירד לרמה כל כך נמוכה שלא איפשרה לַ..."

"זהו?" קטע דּוּדוּ את דבריו בהרמת קול. חיוך ציני רחב התפשט על פניו. "וזה, לדעתך הגורם לבעיה?" 

יורם הביט בו במבוכה, שפתיו החלו לנוע מבלי להשמיע דבר ותחושת חוסר הביטחון כיבתה באחת את הניצוץ בעיניו.

"פנטסטי!" התפרץ לפתע אריק. "זה ברור! ספק הכוח נמצא במצב גבולי מבחינת יכולת אספקת הזרם שלו וכאשר הסינטסייזר משנה תדר, הוא זקוק לזרם גבוה יותר, אבל ספק הכוח  ל א  מ ס ו ג ל לספק את כל הזרם שהסינטסייזר צריך... ולכן מתח היציאה שלו יורד... ולכן הסינטסייזר לא מצליח לשנות תדר!!! יורם, כל הכבוד" הוסיף וטפח בחיבה על שכמו "אתה גאון...".

"רגע, רגע, לא להתלהב!" קרא דּוּדוּ. "מי אמר לך שהספק גבולי? הרי ערכנו ניתוח יסודי של צריכת הזרם של כל המערכת ולפי זה תכננו את ספק הכוח...".

"נכון.. אבל שכחת שהוספנו לפני שבוע עוד דרגת הגברה לרדיו, הרי הוספנו עוד מעגל שגם הוא צורך זרם!" אמר אריק, חִיֵיך לעבר יורם וסימן באגודלו לעבר התיקרה. "...א ב ל,  אבל לא שינינו את ספק הכוח בעיקבות השינוי הזה..."

יורם עקב בעניין אחר הדיאלוג הקולני.

"אבל הרי הפעלנו כבר את המערכת עם התוספת והכל עבד כמו שצריך" המשיך דּוּדוּ להתעקש והחיוך הציני המשיך לצבוע את פניו.

"נכון" אישר אריק את דבריו ועיניו נצצו שוב בהתלהבות. "המערכת עבדה בלי הסינטסייזר, שהוא צרכן זרם לא קטן... ועכשיו... עכשיו..."

"אפשר לבדוק את זה בקלות" הוסיף ירון. "בסך הכל צריך לחבר ספק כוח חיצוני, באופן זמני, אל הסינטסייזר".

לאחר הירהור קצר, פנה דּוּדוּ לעבר יורם: "אתה יודע איך מגדילים את גבול הזרם של ספק הכוח, נכון? אז לֶמָה אתה מחכה?"

"אני אעזור לך" מיהר אריק להציע וחיבק את כתפו בחביבות.

"כל הכבוד לעירנות שלך!" קרא ירון אחריו.

"חכה! קצת סבלנות!" קטע דּוּדוּ את דבריו בארשת פנים רצינית, "עוד לא הוכחנו שום דבר..."

"יכול להיות" השיב ירון. "אבל אילו ה-BITE היה עובד, לא היה צריך להשקיע כל כך הרבה זמן כדי לחפש את הגורם לבעיה הזאת... ולא היו צריכים להפעיל כל כך הרבה אנשים כדי לחפש פתרון לבעיה..."

"בַּיְיט, שְׁמַיְיט" קטע דּוּדוּ את דבריו. "שכחת, כנראה, שאנחנו מפתחים מערכת זמן-אמת וכל מיקרו שנייה משפיע על מהירות התגובה. איך אתה יכול להעמיס עוד על המערכת? מה אתה רוצה? לבדוק את כל יציאות ספק הכוח בזמן אמת? בצורה כזו הבדיקה העצמית תגזול את כל הזמן..."

"מה הסיפור שלך?" חייך ירון. אפשר לערוך בדיקות במקביל מבלי להפריע לאלגוריתם הראשי..."

"וחוץ מזה" התערב אריק , "BITE חכם צריך להגיב לטריגר שיִוָוצֵר כאשר אחת מיציאות ספק הכוח תרד מתחת לערך מסוכן מסויים... החומרה תבחין בשינוי ותפעיל את ה - BITE ".

"כל עוד אין בעיה, ה - BITE ממילא לא יפריע" המשיך ירון, " כל עוד אין בעיה, לא תהייה פגיעה במהירות התגובה של המערכת שלך..."

"ואם יש בעיה" הוסיפה יעל, "אז במילא אין חשיבות לעמוד בדרישות הזמן-אמת, כי הרי יש תקלה..."

"אם אמנם ספק הכוח גבולי, אז נשנה אותו וחסל" אמר דּוּדוּ. "זו אינה סיבה לשלב BITE דווקא עכשיו".

"זו בסך הכל דוגמא שממחישה את החשיבות של BITE" המשיך ירון להתעקש. "כשיש BIT ו - BITE כבר בתחילת העבודה, אז קל יותר להתמודד עם טעויות אנוש ובעיות שמפריעות לרצף תהליך הפיתוח..."

"אנחנו בלחץ אטומי" כעס דּוּדוּ. "אין לנו זמן להוסיף עוד עבודה ועוד עבודה... כל זמן שאין מערכת עובדת, לא צריך לבדוק אותה. לכן גם משלבים את הבדיקות העצמיות בסוף - כשמכירים יותר את התקלות האופייניות של המערכת... ואפשר להגדיר, בצורה מדוייקת יותר, את הבדיקות... אבל עכשיו... עכשיו זה לא העיתוי המתאים! מיכה רוצה לראות תכלס, כדי להרגיע את אהוד. כי גם הוא רוצה לראות משהו עובד, כדי להרגיע את הלקוח".

"לכן מחכים לסיום הפרוייקט ואז מטליאים את ה-BITE ופוגעים במודולריות של המערכת... נכון? זו הדרך המועדפת? רק תזכור שלקראת סוף האינטגרציה, כבר אין זמן עודף ואין סבלנות ל'שטויות כאלה' " הרים ירון את קולו וגופו הקשיח.

"אני דווקא חושבת כי ל - BITE יכול להיות יתרון גדול, אם הוא משולב כבר בתחילת האינטגרציה" הצטרפה יעל לשיחה ושלחה מבט רציני בדּוּדוּ.

ירון חייך לעברה בתודה.

"הרי ה-BIT מאופיין באופן חלקי בלבד!" זעם דּוּדוּ. "בשלב האפיון עדיין לא הכרנו את תחלואי המערכת כדי להגדיר כמו שצריך את הבדיקות העצמיות..."

"BIT ו - BITE הם חלקים בלתי נפרדים מהמערכת" קבע ירון והתרגשותו ניכרה היטב. "האלגוריתם של ה-BIT מתרחב ומשתכלל יחד עם המערכת עצמה" הוסיף ירון בקול בוטח. "כאשר מגלים תקלה שה - BIT לא הצליח לאתר אז פשוט מרחיבים את האלגוריתם כך שבפעם הבאה הוא כן יזהה תקלה דומה. מדוע כל כך קשה להבין דבר כל כך בסיסי?"

"אתם לא מבינים!" אמר דּוּדוּ בהתרגשות, "קיים פער בין תפיסת עולמו של אהוד לבין תפיסת העולם שלנו... אותו לא מעניינים פרטים טכניים, למעט עמידה בלו'ז... אותו ואת מיכה" הוסיף בקול רועד מכעס. "זה הדבר שמדכא כל כך...". שפתיו החיוורות רעדו ללא שליטה.

 "אם כך, BIT יכול לשמש כגלולת הרגעה מצויינת". אמרה יעל ופרצה בצחוק.

 הצחוק המתגלגל, הרגיע במקצת את הרוחות.

 "הרי האלגורים הבסיסי של ה-BIT כבר מתוכנן, נכון?" שאלה יעל והביטה בדּוּדוּ בעיניה הכחולות, המחייכות.

"אז מה?" שאל דּוּדוּ.

"אני הייתי מממשת את המערכת בדרך קצת שונה" אמרה בחיוך. "באופן טבעי, רוצים לממש את האלגוריתמים המורכבים ביותר במערכת, כבר בהתחלה... נכון?"

דּוּדוּ הניע את ראשו בהסכמה.

"אבל אז התוצאות מוצגות באיחור, כי זו העבודה הקשה יותר, לכן הלקוח, אבל גם אהוד, מיכה וכל השאר... כולם נכנסים ללחץ... כי מלבד ניירת, שהיא תפוקת השלבים הקודמים, לא רואים דבר. אין תכלס".

"נכון" פלט דּוּדוּ. "נוּ?"

"מה נוּ? בהתחלה צריך לממש את הדברים הקלים יותר למימוש" השיבה, "כדי להציג משהו עובד".

ירון הביט בהנאה בארשת החשיבות שכיסתה את פניה הנאים. השילוב המיוחד של עיניה הכחולות, שערה החלק בצבע השחור ועצמות לחייה המוגבהות, הקנו לה מראה אקזוטי, רומנטי כל כך, גם באוירה המתוחה במעבדה.

"ומה הם הדברים הקלים יותר למימוש?" שאל דּוּדוּ וניתן לחוש בנימה מסויימת של חוסר סבלנות בקולו. "מה הצעירה הזוֹ מבינה בניתוח מערכת?" חשב. "שתתמקד בממשקים שהיא מתכננת..."

"ה - BIOS*, למשל" השיבה ומיהרה להסביר. "אלה הן יחידות תכנה הקשורות אל המעגלים האלקטרוניים. נכון? כלומר, אלה הן שגרות תוכנה פשוטות שיודעות לשלוט בחומרה. נכון?"

מבטו של דּוּדוּ עבר מעיניה הבורקות, אל צווארה והמשיך לנדוד לכיוונים נוספים כאשר מזוית עיניו קלט את ירון הבוחן בחשדנות את תגובותיו.

"מדובר בסך הכל במרכיבי תוכנה שבאים במגע עם העולם החיצון... עם החומרה" המשיכה יעל. "מעגלי ה - BIOS מפעילים ומכבים נוריות, דוגמים תפוקות של חיישנים ומעבירים את תוצאות הדגימות לשכבות אחרות של התוכנה.

דּוּדוּ המשיך להביט לעברה וחיוך חביב החל להתפשט על פניו.

"בשלב הבא כותבים תוכנית דיאגנוסטיקה פשוטה" המשיכה יעל, "תוכנית שמאפשרת תקשורת בין המפעיל לבין מעגלי האלקטרוניקה האלה... באמצעות ה - BIOS, כמובן".

"לא הבנתי" אמר דּוּדוּ מבלי להסיר את מבטו מעיניה.

"מה מפריע לו להתרכז?" הרהר ירון ועקב בריכוז גובר אחר מבט עיניו של דּוּדוּ.

"אתה יושב מול מסוף ומקליד: 'SET LAMP ON" המשיכה יעל*. "הפקודה הזו עוברת מהמסוף אל תוכנית הדיאגנוסטיקה שלך וזו פונה אל
ה - BIOS והופס, הנורית מופעלת".

"נ ח מ ד..." חייך דּוּדוּ.

"אתה גם יכול להקליד משהו אחר כדי לדגום סיגנל אנלוגי בעזרת A/D Converter **שגם הוא רכיב במערכת שלך... ובמקרה מופעל על ידי
ה - BIOS ... ואז הנס הגדול יתרחש... ועל צג המסוף שלך יתקבל מספר שיציין את גובה הסיגנל האנלוגי שה - A/D Converter דָּגַם. לא נחמד?" שאלה וחשפה שתי שורות של שיניים לבנות ומושלמות בחיוך שופע שביעות רצון.

​

ירון הבחין בחילופי המבטים ביניהם וחש בהתכווצויות מוזרות בביטנו. דּוּדוּ נחשב לגבר נאה אשר נהנה לעיתים להתגאות בהצלחותיו עם נשים. מעולם לא הביא את אשתו לאירועים חברתיים בתע"צ.

"מה מחיר הסוכריה הזו?" התעניין דּוּדוּ ולא הסיט את עיניו מפניה. "הדיאגנוסטיקה הזו, היא תוכנית מסובכת?"

"שאל את ירון" הציעה יעל במבוכה.

"זו תוכנית פשוטה מאין כמוה" שמח ירון לקחת חלק בשיחה. "עבור מערכת כמו 'אלון ירוק' אפשר לאפיין, לתכנן לכתוב ולדבג תוכנית כזו, במשך לא יותר מ... מכמה ימים בודדים".

"היתרון הגדול של התוכנית, מבחינתך" הוסיפה יעל. "הוא, שאתה יכול להדגים לאנשים הלחוצים מההנהלה איך המערכת הכוללת מתפקדת, כביכול... אתה יכול להציג מרכיבי המערכת שפתאום מתמלאים בחיים ומגיבים להוראות מהמפעיל... בצורה כזו, המילים הַנְבוּבוֹת שכתובות במסמכי האפיון היבשים, מקבלים פתאום משמעות... חלקי המערכת מתחילים לנשום ולהגיב כבר בתחילת הדרך וזה מוריד את רמת המתח ומפחית, באופן מדהים, את הלחץ הפסיכולוגי... מכולם... המערכת חיה ומגיבה!!!"

"אני רואה יתרון נוסף" נסחף דּוּדוּ אחר הרעיון. "אם התוכנית הזו אומנם פועלת כמו שתארתם, אז אפשר להפעיל צוותי חומרה וצוותי תוכנה במקביל ולמנוע, בצורה הזו, הפרעות הדדיות ביניהם. האלקטרונאים לא יפריעו לתוכניתנים לעבוד כי נְסַפֵּק להם מסופים והם יוכלו לפתח את מעגלי האלקטרוניקה שלהם ללא תלות בפיתוח התוכנה... שיתנהל במקביל".

"בדיוק כך" חייך ירון.

"רק רגע!" נזכר לפתע דּוּדוּ. "אתה מוכן לחדד קצת יותר... זאת אומרת להרחיב את את נושא ה-BIT?"

"בשלב הבא מממשים את הבדיקה העצמית של המערכת". אמרה יעל.

"אחרי שילוב BIT ו - BITE" המשיך ירון את דבריה, "החיים נעשים פשוטים יותר לאלקטרונאים כי הודעות השגיאה יחסכו את החיפוש אחר תקלות... בתנאים כאלה יכולים המוח... והנשמה... להתפנות לאתגרים האמיתיים של הפיתוח... עכשיו לא יטרידו אותנו הבעיות הטכניות והתקלות המעצבנות שאינן תורמות לקידום הפיתוח. עכשיו אפשר להתחיל לעבוד ביעילות..."

"מממ... אם כך, צריך לשכנע את מקבלי ההחלטות שזו הדרך" אמר דּוּדוּ והעביר את אצבעותיו בשערו. "צריך להראות להם שהדרך הזו חסכונית יותר".

"אין צורך" מיהר ירון להשיב. "די בכך שאתה שוכנעת. אתה יכול להחליט לעבוד בדרך הזו, מבלי לשכנע אחרים... יהיה קשה לך לחשב את הזמן שנחסך ב-'אי חיפושים' אחר BUG חומרה כדי לנמק לאהוד שזו הדרך הנכונה... כי כשהכלי והשיטה יהיו כבר בידייך, החסכון לא ימדד בצורה כמותית... חשבונאית... אלא רק על פי קנה מידה איכותי".

"אבל..."

"שום אבל" קטע ירון את דבריו, בחיוך. "רק במעשים שלך תוכל להוכיח שאמנם הדרך הזו יעילה יותר"

"אבל דּוּדוּ, תקשיב" צהלה יעל. "הרי אין צורך בפעולה נוספת מעבר למה שאתה צריך לבצע בלאו הכי... BIOS חייבים הרי לכתוב, בלי שום קשר לשום דבר אחר... כי אחרת המערכת לא תפעל... נכון?"

דּוּדוּ הנהן בראשו.

"BIT חייבים גם כן לממש, על פי דרישת הלקוח... גם זו עובדה... נכון?"

דּוּדוּ נותר מרותק ליעל. שפת גופה העידה על תחושותיה.

"אם כך" המשיכה, "לפחות תפיק משהו מה- BITE. ההבדל הוא בסך הכל בעיתוי... במקום לממש BITE בסוף האינטגרצי, תשלבו אותו מיד בהתחלה..."

דּוּדוּ חייך ויעל התקרבה בחיוך מנצח לעבר ירון ומלמלה: "מעניין למה עוד לא עובדים ככה היום?"

"השד יודע!" השיב ירון וחיכך קלות את ידו בזרועה. דּוּדוּ הביט בשניים לרגע ונפנה לעבר אריק ויורם שהשלימו את חיבור הרכיבים המתאימים למעגלי ספק הכוח.

"מה המצב?" שאל.

"מיד נדע" השיב אריק.

יורם סיים לחבר את ספק הכוח ודּוּדוּ החל להפעיל את המערכת, בשלבים. כולם עקבו בהתרגשות אחר פעולות אצבעותיו הזריזות ודממה כבידה השתלטה במעבדה.

הוא הביט בפניהם המתוחים של הנוכחים ומלמל בקול צרוד "שימו לב... עכשיו...". בתנועה דרמטית שלח את ידו, באיטיות, לעבר לוח הקלידים של מכשיר הקשר. עיני כולם היו מרותקות לתצוגת המכשיר.

"וואו" צרח יורם וקפץ בשמחה.

"זה עובד!!!" קרא אריק בעליצות וחיבק את יורם.

יעל מחאה כפיים בהתלהבות ועיניה זרחו משמחה.

דּוּדוּ הביט בחוגגים, מלמל דבר מה מבין שפתיו ויצא מהמעבדה.