צעירה במכנסי ג'ינס הדוקים קמה ממקומה, עוד לפני סיום הקרנת הסרטון ונעצה בגיל זוג עיני שקד בורקות. "אני שואלת בשם האוביקטיביות..." אמרה במבטא ערבי כבד והזעם ניכר היטב בקולה. "אני מבינה שאתה מדגיש שוב ושוב את התנגדותך לעולם שהאיסלם מייצג... לערבים... האם אתה... אתם... במדינת ישראל... מספיק אובייקטיביים כדי להציג גם חומרים שמראים את הפנים המכוערות של היהדות? של ישראל? הרי כבר אמרת שאתם לא מושלמים".

​

גיל חייך, לגם לגימה נוספת מבקבוק המים המינרלים שלצידו ואמר: "תודה לך על השאלה החשובה הזו... השאלה לא מוזמנת!!!" צחק ומיקד את מבטו בעיני עֲבְדָּאלְלָה. "הַי... נעים לי להכיר אותך המשיך, לאחר שהקיש שוב ושוב על מסגרת משקפיו. "את... את חָ'אוּלָה עָזָאִיזָה... נכון? עכשיו אני רואה... כן.. כן... את כַּתֶּבֶת חוקרת של אל ג'זירה אינגליש... נכון? ואני מבין שהגעת לכאן מקטאר דרך ארצות הברית...".

"ואני מבינה שאתה מנסה למרוח את התשובה... כבר הבנו שאתה מְגָגֶל עכשיו... באמצע הראיון... זה מרשים אבל זה לא עונה לי על השאלה...".

"חצופה" חשב והמשיך מבלי לשנות את טון הדיבור. "זה פשוט מסביר לי את המניעים של שאלתך... השאלה נובעת מידיעה חלקית בלבד על המציאות... על חיי היומיום בישראל... במדינה הקטנטנה הזו...".

היא לא הסיטה את מבטה בעיניו. "אני מקשיבה" אמרה.

"ככלל, כולנו אשמים במצב המתמשך הזה... גם את, עזאיזה... לאורך כל ההיסטוריה נעשו במזרח התיכון טעויות אסטרטגיות על ידי הישראלים והפלסטינים כאחת... אבל אינני מעוניין להיות שיפוטי אלא להיפך... אני מעוניין שכולנו נחפש פתרונות במקום האשמות... ומציאת פתרונות מתחילה בהבנת העוּבדוֹת... ובהבנת המניעים של שני הצדדים... בהבנת המניעים של כל השחקנים בסביבה הקיומית שלנו...".

"האם ידעת שמדינת ישראל תומכת בפעילות בְּצֶלֶם?"

"תומכת? זה  שקר!!! המימון מגיע מתורמים וממדינות באירופה..." התפרצה צעירה הלבושה בשמלת מָקְסִי שחורה שכפיה כרוכה סביב מותניה הצרות.

"מדינת ישראל מאפשרת לממש שירות לאומי" המשיך גיל בקול רגוע. "מדינת ישראל תומכת בצעירים במסגרת השירות הלאומי שלהם... שמחליף את השירות הצבאי, שהוא שירות חובה בישראל... השירות הלאומי של המעוניינים בכך יכול להיות בבְּצֶלֶם... השירות הלאומי שלהם מתבטא בפעילות שחושפת את הטעויות והעיוותים שאנחנו עושים... כן... מדינת ישראל מאפשרת לצלם, לתעד ולפרסם פעולות שלדעת הפעילים, פוגעים בזכויות האדם בשטחים... על ידי חיילים... ועל ידי אזרחים כמו מתנחלים..."

"אנחנו מתעדים גם עוולות שנעשות על ידי פלסטינים" קבעה הצעירה בשחור שלא חזרה אל מקום מושבה.

"נכון... רק שלמרבה הצער, עיקר פעילות מתנדבי בְּצֶלֶם ממוקדת דווקא בשטחים... לא מצאתי צלמי בְּצֶלֶם בשדרות, באשקלון ובתחנה המרכזית בתל אביב... אצלנו מתעקשים לקיים דמוקרטיה שבה אנחנו מנהלים מחלוקות ציבוריות ופוליטיות באופן פתוח וגלוי... אנחנו מציפים את הציבור שלנו בדילמות מוסריות... לא מצאתי דברים דומים בצד הפלסטיני...".

עזאיזה לא הגיבה והמשיכה לנקר בעיניה את עיני גיל. הזעם זעק משתיקתה הרועמת של הצעירה בשחור.

"למען ההגינות והגילוי הנאות... אני מציע לך לבדוק את המציאות כאן... ממש קרוב אלייך, עזאיזה... התבונני רגע בקהל מסביבך... 78% מהנוכחים כאן הם דוברי ערבית... זו האוניברסיטה העברית לכל הרוחות... בירת המדינה היהודית... כמעט ארבע חמישיות מהנוכחים כאן הם מוסלמים... למרות שזו טריטוריה ישראלית... כל אחד יכול להביע את דעותיו... גם נגד השלטון...".

"גם כן שלטון" סיננה מבין שיניה.

"שלטון שמוחלף מדי פעם על ידי אזרחיו... בצורה דמוקרטית... עזאיזה, מאז הקמת מדינת ישראל לפני 86 שנים... כאן... במדינה היהודית הזו... כל אחד יכול להביע את עמדתו כנגד ראשי השלטון... כנגד הצבא... כנגד רבנים ואנשי דת... כנגד כל העולם ואשתו... מבלי שאנשי ביטחון יוציאו אותו מהאולם ויערפו את ראשו...".

"גם חנין זועבי? או עזמי בשארה? ומרדכי ואנונו, ואנונו הוא בכלל יהודי... לוחם שלום שנשלח לכלא... גם להם יש חופש ביטוי?"

"האנשים האלה... למה את שואלת? ערפו את ראשם? ואנונו הוא בוגד... מרגל... אדם אשר חשף סודות כמוסים של מדינת ישראל ולכן נשלח לכלא... וחנין זועבי? למזלה היא חיה בישראל... להזכירך... היא זכתה לקבל חופש דיבור ברמה כזו... שלא הייתה זוכה לקבל בכל מדינה ערבית אחרת... כערבייה במדינה מוסלמית... היא נבחרה בצורה דמוקרטית כחברת כנסת... כחברה שווה בין שווים ברשות המחוקקת של המדינה היהודית... את מבינה את המשמעות של זה? בנוסף לזה, חנין זועבי היא אישה!!! אני מחפש בנרות אישה יהודייה שתייצג את המיעוט היהודי באחת המדינות המוסלמיות בעולם... לא הצלחתי... בחיי, לא הצלחתי...".

"אבל..." ניסתה עזאיזה להביע שוב את מחאתה וגיל המשיך בהרמת קולו: "ועדיין, גבירתי... עדיין לא מצאתי יהודי... תושב קבע במדינה מוסלמית... שהוא שותף בשלטון... יהודי שמאפשרים לו להשפיע, כשותף במערכת המחוקקת של מדינה מוסלמית... יהודי שמאפשרים לו להביע את דעותיו נגד השלטון... בישראל זה דווקא כן קורה... כל הזמן... למוסלמים ולנוצרים ולדרוזים ולצ'רקסים... וזו רק תחילת התשובה לשאלה שלך...".

"אדוני הפרופסור המכובד" הרימה עזאיזה שוב את קולה. "אתה לא עונה על השאלה שלי... ביקשתי שתציג בפנינו חומרים נגד הישות הציונית... הרי התכוננת הרבה זמן לראיון הזה... ביקשתי ממך להציג דברים שהישראלים מתנגדים לה... כי הכרזת שההרצאה שלך אובייקטיבית...".

עֲבְדָּאלְלָה הרים את ידו כדי להרגיע את העיתונאית. "בצורה כזו לא נגיע אל הנושא המרכזי" רָטַן.

גיל התעלם מהערתו והמשיך: "אם תקשיבי לדברי... תמצאי את התשובה שאת מחפשת... אני נוטה להאמין כי את כן מעוניינת לקבל תשובה לשאלתך וכי מטרתך אינה רק לתקוף אותי... בגלל צבע עורי...".

"אל תשנה את הנושא... ואל תרמוז שאני גזענית... הגזמת... אני עדיין מחכה לתשובה..." התרגשה.

"עוד קצת סבלנות וכבוד לזולת... בבקשה... רק השתדלי להקשיב... כי... קל להבחין בחלוקת הקשב הבלתי מאוזנת שלך... כי כשאת מחפשת דרך לתקוף אותי במילים... במקום להקשיב לדברי את חושבת על המשפט הבא שלך... כשתתבונני בהקלטות האירוע הזה... תביני יותר את שפת הגוף שאת משדרת..."

הוא שלף ממחטה מכיסו וניגב את אגלי הזיעה שהצטברו על מצחו.

"אני כן מייחס חשיבות רבה... אפילו רבה מאוד לשאלה שלך... אז בבקשה...".

על המסך המפוצל הענק באולם ההרצאות הוקרנו פניו המתוחים של הפרופסור בעל השיער המאפיר. שפתיו החוורות רעדו ללא שליטה. המצלמה נדדה לעבר ידו הרועדת שעדיין אחזה בבקבוק המים. ברבע הימני התחתון של המסך הוצגו פניה חמורי הסבר של כתבת אל ג'זירה. באיטיות חזרה למקומה והוא המשיך.

"אובייקטיביות היא שם המשחק אצלנו... הישראלים... לצד מערכת ערכים ענפה שכמוה תוכלי למצוא רק במשטרים שחרטו על דגלם את חופש הביטוי והכבוד לזולת... חופש שמאפשר בצורה מוגזמת לפעמים... לבקר את המשטר... ועכשיו לשאלתך... מבנה השלטון בישראל מחייב הפרדה בין הרשות המחוקקת... שהיא הכנסת...הרשות המבצעת שהיא הממשלה... והרשות השופטת שהיא מערכת המשפט בישראל..."

צלם זריז מיקד את מצלמתו בפניה של העיתונאית הערבייה, בעלת עיני השקד, אשר לא דאגה להסתיר פיהוק רחב ומתריס. צחוק מאופק משהו, שפרץ בקרב הצעירים הערבים באולם, הדהד באזניו. גיל הפסיק לרגע את דבריו כדי להבין את המתרחש וקלט באוזנית הסמויה שהרכיב בתעלת השמע של אוזנו, את ההסבר שסיפקה לו ירדן, עוזרת ההוראה שלו.

גיל הנהן בראשו בהבנה והמשיך: "ההפרדה הזו בין תהליכי חקיקת החוקים על ידי נציגי העם... שבדרך כלל מוּנעים על ידי חוש צדק והוגנות... לבין תהליכי הפיקוח... שמבוצעים על ידי מבקר המדינה, למשל... הפרדה קיימת גם בין תהליכי פיקוח לבין תהליכי האכיפה... שמבוצעים על ידי המשטרה, למשל... כל אלה וגורמים רבים אחרים... שינו... משנים בהדרגה את מאפייני תרבות חופש הביטוי בישראל... התרבות הישראלית שהתפתחה במהלך 86 שנות קיום המדינה... יצרה מערכת תקשורת מגוונת ועוקצנית... מערכת שמציגה בפני הישראלים והעולם כולו את חולשות השלטון והעם היושב בציון... אַת רשאית להיכנס אל האינטרנט בחופשיות... ללא צנזורה של השלטון... ולעיין בכתבות... במאמרים ובסרטונים למכביר, אשר מציגים את חולשותינו לראווה... חפשי את 'בְּצֶלֶם', שוברים שתיקה, 'תיק תקשורת', 'פגוש את העיתונות' ומערכות תקשורת בלתי מוסדיות אחרות... במגוון עשיר של נושאים המטיחים ביקורת קשה על כל מה שזז במדינה... ובכלל זה מנהיגי המדינה...".

"אתה לא עונה לשאלתי".

"לא עונה? אם לא הבנת עד כה אז עוד קצת סבלנות, גבירתי... מיד תביני את התשובה... רק תקשיבי...".

"אני מקשיבה... אבל תדבר".

​

"חצופה" חשב והמשיך. "בסופו של דבר, מערכת התקשורת מעוררת את מערכת המשפט והאכיפה לשלוח לכלא נשיא מדינה מכהן... משה קצב... בגלל התנהגות בלתי מוסרית... התרבות הישראלית הזו... שאת כל כך אוהבת להשמיץ..."

"אני?" שאלה כתבת אל-ג'זירה בתמיהה. "אני משמיצה?" המשיכה וחייכה לעבר מעריציה מהקהל "אני בסך הכול שואלת...".

גיל התעלם מההערה המתממת והמשיך. "התרבות הישראלית שלחה לכלא ראשי ממשלה מכהנים... בזכות המשטר הדמוקרטי... משטר אשר מבנהו מוביל, בהכרח, לתהליכי הפקת לקחים... בזכות חופש הביטוי המוחלט שכל הזמן אנחנו נלחמים לשמרו... אהוד אולמרט, למשל... אהוד אולמרט שכיהן כראש ממשלה... הואשם בשחיתות שלטונית הורשע במשפט ונשלח לכלא... כנ"ל בנימין נתניהו שכיהן שלוש קדנציות... והיה ראש הממשלה הנערץ ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל... כנ"ל שר האוצר הירשזון אשר ריצה חמש שנים בכלא בגלל שחיתות... חיים רמון שכיהן כשר הבריאות... וגם כשר הפנים... כיושב ראש ההסתדרות... מה עוד? לא זוכר... אבל למרות זאת... הוא הואשם במעשה מגונה לאחר שנשק לחיילת ללא הסכמתה... בסך הכול נשיקה... את מבינה במה חטא? הרי זה כסף קטן במדינות טוטליטריות... כי בתרבויות האלה מתעלמים מהתנהגות גסה כלפי הזולת... במיוחד כשמדובר באישה... ויש עוד... אריה דרעי, שר הפנים... הורשע בלקיחת שוחד, במרמה ובהפרת אמונים... הוא נידון לשלוש שנות מאסר למרות מחאות והפגנות של אלפי מעריציו... ששרו לכבודו 'הוא זכאי, הוא זכאי, הוא זכאי...'. שר הביטחון לשעבר, יצחק מרדכי... הורשע גם הוא על ידי בית המשפט בעבירות מין ונידון לתקופת מאסר על תנאי וקנס כספי גבוה למרות איתור העוז שהוא נושא ולמרות ההתייחסות אליו כאל גיבור ישראל... הרב שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה והבריאות לשעבר הורשע גם הוא בקבלת שוחד, בהפרת אמונים ובשיבוש הליכי משפט, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל... אפילו הרב יונה מצגר אשר כיהן בתפקיד המכובד של הרב הראשי האשכנזי... גם הוא הואשם בקבלת שוחד, מִרְמָה  והלבנת הון... התרבות ששואפת להוגנות... וליושר... אלה הן עבירות שבמשטרים טוטליטריים מתעלמים מהן לחלוטין... ".

המצלמה התמקדה בפניה החתומות של עזאיזה, הכתבת הפרובוקטיבית הפופוליסטית של אל ג'זירה אינגליש, כאשר ניסתה להבליע חיוך של שובבות ושביעות רצון. לכשסיים, התייצבה על רגליה, נטלה מיקרופון ואמרה: " סַחְתֵין... לקח לך זמן... אבל ענית לי על השאלה... באמת... ענית לי בכנות ובפתיחות הראויים לשבח... ומה אני למדתי? תשאל... תשאל... מה למדתי?".

גיל הסיט מעט את ראשו וצמצם את עיניו לכדי שני חריצים צרים.

נערה צעירה במכנס קצר, בעלת שיער אדום ונזם באפה, קמה ממקומה וביקשה מיקרופון מעזאיזה שעמדה סמוך למקום מושבה. עזאיזה התעלמה מהנערה ובתנועה תֵּאַטְרָלִית הפנתה את מבטה לעבר הקהל ושאלה שוב: "ומה... מה, לדעתכם, אני למדתי?"

"מה למדת?" חזרה אליה השאלה מקרב המשתתפים. המשך לפרק 5...