בהתבסס על הנחת יסוד זו, תהיתי כאשר עיינתי לאחרונה שוב בתיאור רצף האירועים המתוארים בספר נורית אדומה*. הכיצד יתכן שעלילה אשר נרקמה בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת, במפעל אלקטרוניקה, ממשיכה להיות אקטואלית גם בבית תוכנה בתחילת המאה העשרים ואחת? והרי עובדה זו מנפצת את אחד מעקרונות העידן החדש – שינויים, חדשנות ושיפור...

פתרון התעלומה חבוי בנו, בבני האדם. גורם אחד נותר, לפי שעה, ללא שינוי - ההתנהגות האנושית. הכוחות אשר הניעו את אבותינו, מניעים גם אותנו ויש להניח שהם ימשיכו להיות הכוחות הדומיננטיים בהנעת צאצאינו. רגשות הם גורמי המוטיבציה אשר שולטים במחשבותינו, בהתנהגותנו ובעקבות זאת בהצלחותינו ובכישלונותינו. אלה הם מקורות האנרגיה אשר מובילים לפריחה ולשגשוג אך, באותה מידה, עלולים להדיח גם להרס ולאובדן.

נדמה כאילו עלילת הספר נורית אדומה מתרחשת ממש בימים אלה וגיבוריה מקיפים אותי בבית התוכנה בו אני מנסה להשפיע על מלאכת מעשה המחשוב. במהלך השנים נחשפתי, כיועץ ארגוני וכמאמן ויועץ לכלכלת משפחה, להתנהגות האנושית מעבר לגבולות תעשיית
ה- High-tech וגיליתי, שלא במפתיע, כי אמנם התפאורה שונה ממקום למקום ומשתנה על ציר הזמן, אך דפוסי התנהגות הגיבורים כמעט שאינם משתנים. הרגשות עדיין ממשיכים להניע אותי ואת האנשים סביבי.

​

"… כי הדחף לכל מעשינו הוא אך הרגש בפנים…" כתב ירון, הדמות המרכזית בסיפור, ברגע של פיוט

וביטא את השקפתו ביחס למהות החיים.

​

את מחשבי ה – VAX והקלסרים הכתומים, אשר שימשו כתפאורה לעלילת הרומן המקורי, מחליפים היום מחשבים אישיים שלכל אחד מהם כוח חישוב, מהירות וזיכרון הרבה יותר גבוהים מזו של מחשבי המיני והמַקסי של אותה תקופה. מסכי LCD צבעוניים ודקים מקשטים היום את שולחן העבודה במקום המסכים עבי הכרס הירוקים השייכים לעידן הקודם. בינינו לבין עצמנו, במה שונה וירוס יום שישי השחור (שהופץ בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת) מוירוס האהבה של שנת אלפיים? בעיות הביצועים עדיין קיימות למרות שמהירות המחשבים גדלה במידה ניכרת מכיוון שהשתנו הגורמים לפגיעה בביצועי המחשבים. מונחים מקצועיים אף הם הוחלפו. תהליך של ניתוח אירועים בלתי רצויים מוכר היום כניתוח סיכונים ותקנים בינלאומיים כמו ISO-9000:2000 או CMMI מחליפים תקנים מיושנים יותר שהרגולטורים חוזרים ומתאימים אותם ברציפות לשינויים התכופים בתחומי המדע והטכנולוגיה. האמנם צדק קוהלת בטענתו כי "… אֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ... דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת..."? השחקנים והתפאורה אמנם מתחלפים אך המהות בעינה נותרת.

את העידן המודרני העשרנו במונח "חדש" - אינטליגנציה רגשית. מדע חדש / ישן המציג את חולשותינו כבני אנוש אך בד בבד את עוצמותינו כיצורים המוּנעים על ידי יצרים ורגשות.

הספר נורית אדומה חושף את חולשות האדם והמכונות עליהן הוא מופקד על הרקע התחרותי של תעשיית High-tech. העלילה מציגה את השפעת התרבות המתחדשת על בני האנוש ומעלה שאלות מביכות הבוחנות את ההשפעה ההדדית שבין מדע, טכנולוגיה וההתנהגות האנושית.

​

מערכת הפעלה היא תוכנה המצויה בכל מחשב ובמספר עצום של מכשירים מתוחכמים כמו טלפונים, כלי רכב, כלי טיס, ציוד שליטה ובקרה בחברות החשמל, המים, הגז, בקווי ייצור וכו'. 

אם כך, האם חשוב לספק מענה לשאלה הטכנית, לכאורה, "מי פיתח את מערכת ההפעלה Windows? האם ראוי להבין כיצד פותחה מערכת ההפעלה?". השאלות האלה הופכות להיות משמעותיות מאוד כאשר מבינים את השפעת איכות ואמינות מערכת ההפעלה על איכות חיי היומיום שלנו.

ככל שנעמיק בניתוח השאלה, יתערטלו בפנינו רבדים נוספים בתיבת הפנדורה שנִפְתַּח. מערכת ההפעלה Windows שולטת במחשבים המסווגים ביותר במערכת הביטחון שלנו. מערכת ההפעלה הזו שולטת במערכות פיננסיות, במערכות קשר, תעופה, בריאות, עיתונות ובתחומים רבים אחרים אשר משפיעים על חיי היומיום האישיים של כל אחד מאתנו. התלות המסוכנת הזו משפיעה על כל דבר אשר נשלט על ידי מחשב בעולמנו. עוד נזכור כי מספר התחומים שאינם נשלטים על ידי מחשב מצטמצם במהירות.

​

האם יתכן שאוכלוסיות חלשות ובלתי יעילות המאופיינות בטכנולוגיה מיושנת או ברמת מיכון נמוכה (כמו דאעש, למשל), תשתלטנה על עולמנו בעקבות קריסה גורפת בתחום המחשוב של העולם המערבי? ** האם לא הגיוני שחולשתם, בתחומי המדע והטכנולוגיה, עלולה לשמש מנוף לעוצמתם לאחר הקטסטרופה המתועדת בספר? כיצד נוכל להגן על עצמנו אז? והאם ניתן להיערך כיאות כבר היום?

​

האם אתם באמת סבורים כי כל תוכניות מערכת ההפעלה Windows נבדקו ברמה המתאימה לרגישות המערכות האלקטרוניות? האמנם אין יחידות תוכנה אשר מכילות סוסים טרויאניים שממתינים לאירוע חיצוני כדי להתחיל את השואה הממוחשבת? ולא נשכח כי מערכות ההפעלה הרגישות האלה מפותחות בארגונים עסקיים - אזרחיים, אשר מונעים על ידי כסף...

האם אפשר לשדר וירוס מחשב באמצעות מערכות קשר אלחוטיות אל מערך ההגנה של ארה"ב במטרה לשבשו – רק לעשר דקות? האם המכשירים ומערכות המידע תוכננו להשגת אמינות מרבית? האומנם מערכות רפואיות מבוקרות מחשב יעמדו בציפיות המטופלים? מדוע בעצם לא?

אל תטעו - אינני מאשים את יצרני התוכנה משום שהנסיבות מכתיבות את כללי המשחק. תנאי ההישרדות העסקית מאלצים תגובה מהירה אשר מובילה, בהכרח, לשטחיות, כי אין די זמן כדי להעמיק ולבחון את כל הפרמטרים... רצף ההתרחשויות מאלץ את מקבלי ההחלטות להעמיק פחות ולקצר בזמני ניתוחים אסטרטגיים. המציאות המודרנית דוחקת בנו להמעיט בבדיקות ולקמץ בשאלות כי הזמן מתקדם והמתחרים יחלפו על פנינו בחיוך רק אם נתעכב.

​

הספר אינו דן בסוגיות מדע בדיוני. העלילה מתרחשת במפעל עתיר ידע שבו נרקמות מערכות יחסים בין אנשים. הדמויות הפועלות אינם גיבורים. הדמויות בסיפור הם בסך הכל אנשים השואפים לחזור הַבַּיְתָה בשלום. מדובר באנשים מן השורה אשר כועסים ומקנאים, אוהבים, נעלבים ונלחצים נוכח הדרישות שמעמיד בפניהם הארגון שבו הם מועסקים. בדיוק כמו בחיים.

העלילה מציגה תמונת מצב אמיתית ועכשווית של תעשיית ה - High-tech. אופן קבלת החלטות בתנאי לחץ מציב שאלות שאינן נגזרות מהעולם הפילוסופי. הן ממשיות.

היכרותי האינטימית את תחום המחשבים גורמת לי להטיל ספק באמינותם של מערכות מחשב, למרות שאני ממשיך להיעזר במחשבים מזה שנים רבות הן בתחום האישי והן בתחומים עסקיים ומקצועיים מגוונים.

​

מעניין מה תהיה עמדתכם בסיום קריאת הספר נורית אדומה.

​

אולי כדאי לציין כי משרד ההגנה של ארה"ב נערך למלחמה הבאה ** ללא שפיכות דמים **. זו תהייה לוחמת תוכנה, או על פי המונח העכשווי: מלחמת הסייבר, לוחמה קיברנטית אשר תתנהל במרחב הקיברנטי... המלחמה הווירטואלית הזו כבר משפיעה על העולם הגשמי סביבנו.

גם אנחנו מתכוננים ** ** **... אבל גם הם. ** ** **...

ככלל, מרחב הסייבר מורכב משלושה רבדים: חומרה תוכנה והגורם האנושי אשר מיוחס, בעיקר, למפתחים ולמשתמשים. בספר נורית אדומה מודגש רובד אנשי הפיתוח.

​

בעת התאמת הספר לסדרת סדנאות הניהול אותן אנו עורכים בפתרונות Win3, התלבטתי בצורך להתאים את תפאורת הסיפור לסממני המאה העשרים ואחת: טלפונים סלולריים מתוחכמים, מחשבי כף יד, מסכי ענק צבעוניים, חדרי Video Conferences  נוחים וכדומה. לבסוף החלטתי שלא לשנות את התפאורה כי בדרך זו קל יותר להדגיש את הפער שבין ההתפתחות האדירה שהתחוללה במהלך עשרים השנה האחרונות בתחומי המדע והטכנולוגיה לבין הפיגור המביך בהתנהגות האנושית...

​

הספר נורית אדומה הוא הראשון בטרילוגיה שכותרתה "למרות הכול". עלילת הספר אז ככה זה התחיל..., מתרחשת כעשרים שנה מאוחר יותר. כארבעים שנים נוספות חולפות עד תחילת אירועי 2029 שמתוארים בספר השלישי 2036. ההתפתחות בתחומי המדע והטכנולוגיה מורגשת היטב ברקע לשלושת הסיפורים בעוד שהקיפאון בהתנהגות האנושית הולם בנו שוב ושוב.

​

​