איך ניתן ליצור שלום

במזרח התיכון

עבודת צוות

2036

ספר זה הוא השלישי בטרילוגיה הנושאת את השם למרות הכול. הספר הראשון נקרא נורית אדומה והספר השני - נכתב כמבוא ל-2036 - נקרא אז ככה זה התחיל.

מטרת הספר היא להקים האקתונים וירטואליים (בנוסף להאקתונים** ממשיים) שיובילו להקמת חברות הזנק (Start up companies) רב תרבותיות, כאשר כתיבת 2036 תשמש כזרז לפעילות העיסקית הזו. בניית החברות תשתלב בעלילות הספר.

על רקע הסיכסוכים בעולם ובמזרח התיכון... ובהמשך לתבוסת רוסיה במלחמת 200 הימים (מלחמת העולם השלישית, 2022), המעצמות צימצמו את תקציבי מחקרי החלל שלהם והפנו משאבים אדירים לנושאי בטחון ומדיניות פנים, כדי ללקק את הפצעים ולשקם את הכלכלה והחברה. שיתוף הפעולה בין רוסיה לארה"ב בנושאי חלל, לא הגיע לכדי מיצוי, כמובן. ESA ** - סוכנות החלל האירופית, הכריזה כי לא תַּפְנֶה משאבים להריסת אֶפּוֹפִיס או להטיית מסלול תנועתו. שבועות אחדים לפני יום שישי המטלטל, בתאריך 13.4.2029, החלו להתפרסם מאמרים מסמרי שיער על הצפוי לנו שבע שנים מאוחר יותר, ביום חמישי 13.4.2036.

 

הערה: הסרטון שהכין טוני דארנל במסגרת פרוייקט Deep astronomy (ותורגם לעברית בידי צוות אתר דוידסון אונליין הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע) לא שינה את סדרי העדיפויות של האנושות, אשר העדיפה להתעלם מהעובדות במקום להיערך לקראת אסון טבע נוראי, שהיה ידוע לאנשי המקצוע כבר בשנת 2004.

הסיכוי לשיתוף פעולה בין המעצמות היה אפסי, כאשר החלה המהומה התקשורתית בשנת 2029. ברירת המחדל, על פי תפיסת אזרחי העולם, הייתה כי כל מדינה תאלץ להתמודד בכוחות עצמה עם תופעה של עלטה מתמשכת.

על פי הסיפור שרקמתי, דווקא במזרח התיכון התפתח תהליך שׁוֹנֶה... השתלשלות אירועים בלתי צפויה לחלוטין... התהליך החל להבשיל בזכות הבנת ההיגיון המסתתר מאחורי עיקרון winwinwin. שוב - העיקרון תואר עשרות שנים קודם לכן, בוריאציות רבות ולא מומש במלואו בגלל ההתפתחות האיטית מאוד של ההתנהגות האנושית. (החברה הטובה, ג'ון קנת גלברייתאסטרטגית האוקינוס הכחול, וו' צ'אן קים ורנה מובורן ■ תורת המשחקים, אבינש דיקסיט  בארי ניילבאף; ■ תורת המשחקים בשירות העסקים, אדם ברנדנברגר; תבונה ורגישות בניהול, חיים (צ'יבי) שפירא; האלטרנטיבה ה-3, סטיבן קובי ועוד).

בהדרגה, מדינות המזרח התיכון שינו את סדרי העדיפויות שלהן... לאט לאט נדחו הסכסוכים חסרי החשיבות בין השיעים לסונים... בין המוסלמים לבין הנוצרים והיהודים... פתאום התגלה אוייב אמיתי... אויב גדול ומפחיד... אכזר אף יותר מדאע"ש... אוייב שאינו מבחין בין טוב לרע... בין לוחם לתינוק, בין מוסלמי ליהודי... בין ישראלי לפלשתיני, מצרי או טורקי... אֶפּוֹפִיס הוא האויב המשותף אשר יפגע בכולם ללא הבחנה... אֶפּוֹפִיס החל לחדור לתודעת ההמונים ולגרום לבהלה רק באביב של שנת 2029.

דיון סוער שצילומי וידאו ממנו דלפו ממסדרונות בית המחוקקים הישראלי, בסתיו 2031, אל הרשתות החברתיות עורר שיח רב לאומי - שנתיים לאחר הכמעט מפגש עם האסטרואיד, בשנת 2029.

יוזמי השיח הפנימי בישראל, ביקשו להעתיק רעיונות מתכנית המליון שערך דוד בן-גוריון. יוזמי השיח ביקשו לבצע ניתוח אסטרטגי שיגרתי תוך כדי שימוש בטכניקות בסיסיות כמו SWOT  ** ** ו-PEST ** ** ** כדי להבין את החולשות והעוצמות שלנו, כמדינה... על רקע ההזדמנויות והאיומים שמציעות לנו מדינות העולם בכלל והעמים במזרח התיכון בפרט. מסקנות הניתוחים האלה, להערכת יוזמי השיח, יעזרו לנו להבין טוב יותר, את המקרה הפרטי של מדינת היהודים הממוקמת בלב ליבה של אוכלוסייה מוסלמית עויינת (עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות - לקחים לעם היהודי, שלום סלומון ואלד והמכון למדיניות העם היהודי)...

רק בשנת 2031 החלו תושבי המזרח התיכון ללחוץ על מנהיגיהם לשתף פעולה עם כל מי שרק יוכל לסייע במאבק כנגד אֶפּוֹפִיס, האויב המשותף... בשלהי שנת 2031 היו מנהיגי טורקיה, אירן, ירדן, מצרים, ישראל והרשות הפלשתינית בשלים לעבודה משותפת בפרויקט בעל טווח של חמש שנים בדיוק! אף לא יום אחד נוסף... המימון הגיע בעיקר מקטאר, ערב הסעודית, השוק האירופי המשותף וארה"ב. מדענים ומהנדסים שהגיעו מארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, יפן וקוריאה הדרומית תרמו למאמץ המשותף. במאמץ (רגשי) רב הוקמו צוותי מחקר ופיתוח רב לאומיים...

עלילות הסיפור מתחילות בערך בתקופה זו...

צילומים ממהלך הדיונים המקדים פורסמו באמצעי התקשורת השונים (על פי הסיפור), מוקדם מהמתוכנן, ללא צנזורה... ועוררו פולמוס ציבורי סוער ורגשי. 

"אני זוכר" סיפר ירון בטקס סגירת פרויקט אֶפּוֹפִיס, "אני זוכר את המקרה, כאילו זה היה אתמול... המהומה החלה בהודעה מתפרצת של ynet ובציוצים מכל הרשתות החברתיות שהתחברתי אליהן בזמנו... צילומי וידאו הודלפו מהדיון האסטרטגי הסודי של ועדת הכנסת לענייני מדע וטכנולוגיה... בזמן אמת... אני לא אשכח את זה... בדיון השתתפו בכירי המשק. צילום הוידאו הראשון נערך באמצעות מצלמת חובבים, למרות דרישה מפורשת מהמשתתפים להפקיד את הטלפונים הניידים שלהם בידי איש הביטחון, בכניסה לאולם המליאה. המצלמה הוסתרה, כפי הנראה, בצלקת מלאכותית שהוצמדה למצחו של אחד מהמשתתפים בדיון (טכניקת מצלמה נסתרת שהייתה מקובלת באותה תקופה)... שם המדליף לא פורסם עד היום... צילום הוידאו התמקד בפניו של פרופ' גיל ביטון, ראש המחלקה לחקר הסכסוך הישראלי-פלשתיני. המצלמה הייתה אמנם מהדור הקודם אך יכולה הייתה להתמקד במטרה מסוימת (כמו פניו של פרופ' ביטון) למרות תנועות גופו הנמרצות. ניכר היה שפרופ' ביטון אינו מצליח לשמור על סגנון הדיבור המאופק שאפיין אותו. תנועות ידיו ופניו הלוהטים, ממש ביטאו את סערת רגשותיו: 'מה אתם לא מבינים?' כמעט צרח. 'ישנן שאלות יסוד שאנחנו חייבים להשיב עליהן לפני בדיקת ההיתכנות הטכנולוגית...'. שפתיו רעדו בהתרגשות. הוא לא יכול היה לנחש שחצי מאוכלוסיית העולם תצפה בו שעה מאוחר יותר. 'תגידו... אתם מטומטמים או מה?' הוא שאג. הייתי בטוח שהוא עומד להתעלף שם... 'הרי גם אם מדינת ישראל תצליח לממש את אתגרי ההישרדות בתנאי עלטה' הוא צעק בקול צרוד והפסיק. השתיקה הייתה מביכה, כי הוא שתק הרבה זמן ואז המשיך בקול שקט יותר. 'אז תהייה לנו חקלאות מתקדמת שתאפשר לנו לשרוד... נוּ, שׁוֹיְין... אז מה? ננצח בקרב??? אבל נפסיד במלחמה!!!'. רחל סעדי, שרת המדע, ניסתה לעצור את שטף דבריו והוא פשוט התעלם ממנה... 'אנחנו נהייה המדינה היחידה באיזור שיעמדו לרשותה מחסני מזון מתחדשים... כל המדינות סביבנו ילטשו עיניים לעבר האוצר שברשותנו... יהיה מחסור אדיר במזון... האנשים מסביב, אלה שאינם אזרחי ישראל, יהיו רעבים... אבל ממש רעבים... הם ינהלו נגדנו מלחמת קיום... על החיים ועל המוות... האלטרנטיבה שלהם תהייה למות ברעב... זה אמיתי!!!' שאג פרופ' ביטון והמשיך בעיניים בורקות מהתרגשות: 'הרי חוקי המוסר ישתנו... חוקי הג'ונגל ישתלטו באיזור... הרבה מעבר למה שהכרנו עד כה...'. "ואני  אומר" המשיך ירון, "וזה היה בולט מאוד... לדעתי, הוא אפילו לא הזכיר את חוקי הצדק והמוסר היהודי, שכל אזרח במדינת ישראל מחוייב להם... זה היה הקטע הראשון שדלף אל התקשורת המקומית ובתוך מספר שעות, הסירטונים פורסמו ברשתות החברתיות והגיעו לעיני ולאוזני כל בית שני בארה"ב ובאירופה".

המשך יבוא...

מה הנחה אותנו לבחור באסטרואיד אפופיס כאיום המגשר בין תרבויות מסוכסכות כדי ליצור שיתופי פעולה?

פתרון סכסוכים מדיניים 

פרופ' עירן הלפרין