winwinwin challenge

winwinwin challenge מייצגת תפיסת חיים אשר גורסת כי כדאי לכל השחקנים ברשת הערך להימנע מתרבות של Win-Loose (שחקן אחד מרוויח על חשבון אחרים, בזכות יתרונו היחסי). תרבות כזו עלולה להוביל למצבים של Loose-Loose (מצבים שבהם השחקנים מוּנָעִים על ידי פחד אשר מוביל למאבקים, למלחמות, לנזקים ולמוות).

​

תרבויות של Win-Loose ו - Loose-Loose ממוקדות בהישרדות, בהרתעה ובמירוץ רצוף במאבקי כוח ושנאה אשר מאופיינים על ידי מאיימים ומאויימים - טורפים ונטרפים. מצב זה מייצג את החיים בג'ונגל - את החיים האמיתיים, כפי שמקבלים זאת, בהכנעה, מרבית בני האנוש. "זה מה יש וצריך לחיות על פי הכללים האלה...".

​

רבים מדי סבורים כי תרבות אשר שואפת ליצירת מצבים של Win-Win Situation היא אוטופיה שאינה ניתנת להשגה כי זו טיבעה של שרשרת המזון בטבע והיא מוטמעת גם בהתנהגות האנושית.

​

האתגר של גישת winwinwin challenge הוא לשנות את התרבות בהדרגה. בעולם העיסקי הוטמע המעבר מהתנהגות אגרסיבית של  Win-Loose (תמיד אנצל את היתרון היחסי שעומד לרשותי), להתנהגות אסרטיבית של Win-Win (חיפוש אחר פתרון אופטימלי לשני הצדדים במצב נתון, כדי למנוע התלקחות בשלב מאוחר יותר כאשר מאזן הכוחות ישתנה). האתגר של גישת winwinwin challenge הוא להפוך את האוקיינוס האדום לאוקיינוס כחול.

​

גישת Win3 מבוססת, למעשה, על ההיגיון של מודל הרווחה הארגונית. הגישה מייחסת חשיבות רבה לאיכות התקשורת בכלל ולתקשורת הבינאישית בפרט, תוך כדי הדגשת התקשורת המקרבת בין השחקנים ברשת הערך.

​

גישת Win3 משלבת שיטות ואמצעים אשר נועדו לסייע לאנשים להגשים את מטרותיהם האישיות ואגב כך להשיג גם את יעדי הארגון שבו הם פועלים.

באופן טבעי, אנשים נוטים לראות אחרים כמתחרים על אותם משאבים או אינטרסים ולכן הם פועלים כדי להגן על זכויותיהם. בדרך זו מתפתחים סכסוכים אשר פוגעים באפשרות להשיג את מטרותיהם. הנטייה הזו מוטמעת באנשים ובארגונים כאחת.

​

גישת Win3 מספקת תובנות שמסייעות לתרגם אינטרסים מנוגדים, לכאורה, לאינטרסים משותפים ומשלימים בתהליך מבוקר שנקרא הבטחת אמון. התהליך הזה מעודד שיתופי פעולה תוך כדי הקפדה על כללי זהירות מפני שחקנים שאינם מבינים את משמעות התלות ההדדית ולכן גם אינם מבינים את המשמעות הפרקטית של מושג האחריות ההדדית.

 

שחקן במגרשי המשחקים השונים יכול להיות פרט או ארגון. לפיכך, צמד המלים שחקן-בסביבה מקבל משמעויות שונות כאשר משתמשים בצמדי מלים כמו ילד-במשפחה, חבר-בצוות, צוות-באגף, עסק-בקהילה, מחלקה-במפעל או מפעל-בשוק.

​

גישת Win3 אינה שיפוטית וככזו אינה קובעת מי נחשב לשחקן טוב או רע, יפה או מכוער, גאון או טיפש. המונח מתאים (עיינו גם בעיקרון הפיטרי) ראוי יותר לשימוש משום שבאמצעות מדדים כמותיים ואובייקטיביים אפשר להעריך את מידת ההתאמה בין שחקן לסביבתו ולעיסוקיו. מילת המפתח "מתאים" מקבלת משמעות מעשית, התומכת בניהול הוגן, שמטרתו לקדם את האינטרסים של כל השחקנים, תוך כדי התחשבות במערכות דינמיות של אילוצים.

​

ראוי לזכור ולהזכיר כי ניהול הוגן מעודד שיתופי פעולה בעוד שניהול הנתפס כבלתי הוגן מעורר מחלוקות וסיכסוכים אשר מכלה משאבים לפעילות הורסת במקום לפעילות בונה. פעילות הורסת הינה חרב פיפיות בעוד שפעילות בונה מקדמת את האינטרסים של כל המעורבים.

​

על הבסיס הזה, כל שחקן נדרש להבין את הציפיות ואת הצרכים של השחקנים האחרים במגרש המשחקים. דרישה קיומית זו מאפשרת לשחקן להכיר את העוצמות ואת החולשות שלו ושל עמיתיו למשחק. הצורך הקיומי הזה מאפשר לשחקן להבחין באיומים ובהזדמנויות שמגרש המשחקים מספק, ללא הפסקה.

​

​

על פי גישת Win3, התאמה בין שחקן לסביבתו נקבעת על בסיס תכוּנוֹת השחקן ומאפייני פעילות הסביבה.

פרופיל הפעילות של שחקן כמו גם מאפייני הפעילות של הסביבה, מורכבים משבעה מאפיינים: ארבעה מאפייני פוטנציאל ושלושה מאפייני פעילות.

 

​

שלושת מאפייני הפעילות של שחקן, אשר מתבטאים בפרופיל הפעילות שלו, הם חשיבה אסטרטגית (S), כישורי ניהול (M) ומיומנויות ביצוע (I).

​

כאשר משווים את תַּמְהִיל פרופיל הפעילות השחקן לתמהיל מאפייני הסביבה אפשר להעריך את הסיכוי ששחקן מסוים ישתלב בסביבה נתונה. [שחקן בעל כישורי ניהול נמוכים, למשל, יתקשה להשתלב בסביבה ביורוקרטית ושחקן בעל חשיבה אסטרטגית גבוהה יגלה עויינות לפעילותו בסביבה נוקשה הממוקדת בעמידה בלוחות זמנים ותקציבים - עיינו בעיקרון הפיטרי]. לחילופין, אפשר להטמיע תהליכי עבודה בשחקן כדי להתאים את פרופיל הפעילות שלו למאפייני פעילות הסביבה. כמובן, שבמקרים מיוחדים, ניתן גם להתאים את הסביבה לעוצמות ולחולשות השחקן.

​

גישת Win3 משלבת את הטבע האנושי ופרקטיקה ניהולית באמצעות שילוב חזון השחקן עם חזון הארגון (ו/או רשת הערך), באמצעות תבונה ורגישות.

​

גישת Win3 הנה אחת מהגישות שחברת פתרונות בחרה ליישם ככלי עזר להגדלת רמת הקימות של ארגונים.

​

במהלך העבודה בשטח, עם ארגונים רבים, הוכחנו כי גישת Win3 מעלה את איכות שיתופי הפעולה בין השחקנים השונים בארגון תוך כדי התבססות על הבנה ושימוש במערכות האינטרסים של השחקנים, ככלי סוציו-פסיכולוגי אשר מניע את פעילות הארגון.

 

לקוחותינו נעזרים  בַּשוֹנוּת הקיימת במבנה הארגוני שלהם, כדי להקים צוותים משלימים ובדרך זו מתפתח אמון הדדי ואחריות הדדית  - כל אלה מביאים במהירות יחסית לצמיחה ולשיפור מתמיד.

​

• מפתח הגישה הוא חיים (צ'יבי) שפירא.

• יעקב כנפו מיישם את הגישה בארגונים במהלך העשור האחרון.

• עקרונות הגישה מוצגים בספר תבונה ורגישות בניהול. הספר אינו כולל את חישובי החוסן והפרקים המתמטיים של ניהול החוסן הארגוני.