הדינמיקה המתחוללת בכל אחד מארבעת מרחבי הפעילות, נקבעת אמנם על פי הנסיבות אך בעיקר על ידי שחקנים בעלי תמהיל שונה של מאפייני פעילות. לתפיסתנו, איכות התוצאה של התפתחות רעיון תלויה בשלושה סוגים של פעילויות:

• חשיבה מערכתית לטווח הארוך אשר תפוקותיה הן חזון, מטרות-על, מדיניות, ערכים, מפת דרכים וכדומה (אסטרטגיה - S);

• תרגום תוצרי החשיבה האסטרטגית לתוכניות ולמעקב אחר ביצוען (ניהול - M);

• תרגום התכניות למוצרים ולשירותים (ביצוע - I).

לפיכך, מודל SMI מתייחס לשלוש קבוצות של שחקנים:

• מעצבים (שחקני S);

• מנהלים (שחקני M);

• מבצעים (שחקני I).

​

בכל אחד מארבעת מרחבי הפעילות, משפיעים מומחים (וכאלה שמחשיבים את עצמם כמומחים) על יכולות הארגון.

בתרשים הבא מוצגים תשעה מוקדי החוסן אשר מייצגים את פעילות האנשים:

• מוקד הליבה מושפע מאיכות תוצרי הליבה, תשתיות הליבה ותהליכי הליבה;

• מוקד ההון מושפע ממה שניתן להפיק לצורך מימוש מרכיבי הליבה: הון מוחשי, הון אינטלקטואלי והון אנושי;

• מוקד התרבות (הארגונית) מושפע מהמבנה (הארגוני), מאיכות התהליכים הארגוניים ומאיכות היזמות.

​​