גישת מדרג החוסן הפנימי (Internal Hierarchy Healthiness Approach)

חוסן (פנימי) של שחקן משפיעה על רמת הקימות שלו ומבטאת את מידת ההצלחה (או הכשל) שלו בעיסוקיו.

רמת הקימות של שחקן נקבעת על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים כאחת:

  • הגורמים החיצוניים מושפעים מהדינמיקה ברשת הערך, אשר נקבעת על ידי השחקנים החיצוניים ומיכולתו של השחקן להגיב לאיומים ולהזדמנויות ששחקני רשת הערך מספקים לו ברציפות.

ככלל, הגורמים הללו מושפעים ממערכות אינטרסים אישיים ומסולמות הערכים של השחקנים השונים.

הערך שמספק שחקן לשחקנים אחרים ברשת הערך (במונחים של אינטרסים וערכים) הוא אשר קובע את היקף ואיכות שיתופי הפעולה (או העימותים) שמתפתחים בין השחקנים.

  • היכולות הפנימיות של שחקן, אשר משפיעות על חוסנו, נקבעות על פי עוצמותיו וחולשותיו הפנימיים.

  • השפעת הדינמיקה ברשת הערך על רמת הקימות של השחקן, נקבעת על ידי האיומים והזדמנויות ששרשrת הערך מספקת לשחקן.

©

©

©

©

©

מטרת גִּישַׁת מִדְרַג החוסן היא לספק שיטות וכלים כדי לאפשר ניהול אפקטיבי  של חוסן השחקן (פרט או ארגון), במתכונת של התהליך האבולוציוני, בכל מרחבי פעילות השחקן - על פי מודל מדרג הַקַיָּמוּת.

גִּישַׁת מִדְרַג הַקַיָּמוּת היא מתודולוגיה של ניהול כללי אשר משלבת שיטות ואמצעים "רכים" (הנגזרים מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והאנטרופולוגיה של המחקר האיכותני והניסיון המעשי) לצד שיטות ואמצעים "קשים" (הנגזרים מתחומי ההנדסה והפרקטיקה של המחקר הכמותני).

גישת  ניהול  זו  היא הוליסטית בעיקרה, המחייבת חשיבה מערכתית רחבה מכיוון שהיא מתחשבת הן בעולמו הפנימי של

©

השחקן (במובן של רגשות, פוליטיקה פנים ארגונית, אינטרסים אישיים וערכים) והן בהשפעת העולם החיצוני (של השחקנים ברשת הערך). גישה ניהולית רחבה זו, מספקת מגוון של כלים לשליטה על יכולות הקיום של שחקן (עיינו במושג מדדי קימות).

המתודולוגיה שתמציתה מוצגת בהגדרת מושג הקימות, פותחה במשך עשרות שנים, בהדרגה, על ידי חיים (צ'יבי) שפירא, תוך כדי התנסות ברבדי ביצוע, ניהול ואימון מגוונים, במגזרים השונים של המשק. (תבונה ורגישות בניהול).

אינני אדם דתי, אבל אני מאמין גדול באפשרות השפעה קיצונית של רוח האדם ואמונותיו על התנהגותו. אם נבחן, בצורה אובייקטיבית, את גורמי ההנעה שלנו, כבני אדם (דתיים וחילוניים כאחד), ניווכח לדעת כי העולם הרוחני שלנו משפיע יותר מכל על התנהגותנו (בזכות האידאולוגיה אשר מכוונת את החלטותינו והתנהגותנו, ובזכות המצפון והאינטליגנציה הרוחנית שלנו. עיינו בתיאור אפקט פיגמליון ומודל א.פ.ר.ת). איננו יכולים להתעלם, כמובן, מההשפעה ההדדית בין עולמנו הרגשי לעולמנו הרוחני... החיצים הדו כיווניים מייצגים את מגוון ההשפעות ההדדיות.

העולם הרוחני שלנו, הוא אשר שולט ברגשות וביצרים שלנו: אוסף של דעות קדומות ומערכת מורכבת ועשירה של אמונות, מוסר וערכים, כל אלה מעצבים בקרבינו אידאולוגיות אשר בונות בתודעתנו, בהדרגה, מסגרות חשיבה שעלולות להוביל אותנו לקיבעון מחשבתי. או לפתיחות וליכולת הכלה. מסגרות חשיבה כאלה משפיעות על ההחלטות (ה"רציונליות" ** ** ** ומוּטות הרגש) שאנו מקבלים.

אם כך, העולם הרוחני הפרטי של כל אחד מאיתנו, מעורר מגוון עשיר של רגשות (כמו אהבה, שנאהפחד ותעוזה). מחקרים הוכיחו כי לרגשות יש משקל גדול יותר מההיגיון בתהליכי קבלת ההחלטות במיוחד בעולם החברתי ובעולם הגשמי. סולם הערכים שבו אנו מאמינים ולמענו אנו נאבקים, לצד מערכת האינטרסים האישיים, הם למעשה גורמי ההנעה העיקריים להתנהגותנו.

התרשים (שמוצג למעלה) ממחיש (בצורה מודעת ובלתי מודעת) את מנגנון FFF אשר מניע את השחקנים לפעול (או להימלט או להימנע מכל פעילות) וכפועל יוצא, משפיע הן על היכולות הפנימיות של כל שחקן (עוצמות וחולשות) והן על הדינמיקה ברשת הערך (איומים והזדמנויות).

מודל א.פ.ר.ת ממחיש, בצורה בהירה, ארבעה שלבים של פעולה ותגובה אנושיים ומוביל לתובנה הבלתי נמנעת שהשכל נמצא בתחתית מדרג קבלת ההחלטות. אפקט פיגמליון מוכיח זאת שוב ושוב.

כל המוטיבים שהזכרתי עד כה, שייכים לחלקו ה"רך" של הניהול.

מדרג הקַיָּמוּת מציג, למעשה, את האינטגרציה שבין כלי הניהול הרך לבין כלי הניהול ה"קשה". 

 

לצורך העניין, מיינתי את כל מרחבי הפעילות של שחקן לארבעה מוקדי חוסן: ליבה, הון תרבות ואנשים.

כל ממרחב פעילות מייצג את עוצמות וחולשות השחקן בתחום פעילות ספציפי.

הדינמיקה המתחוללת בכל אחד מארבעת מרחבי הפעילות, נקבעת אמנם על פי הנסיבות אך בעיקר על ידי שחקנים בעלי תמהיל שונה של מאפייני פעילות. לתפיסתנו, איכות התוצאה של התפתחות רעיון תלויה בשלושה סוגים של פעילויות:

  • חשיבה מערכתית לטווח הארוך אשר תפוקותיה הן חזון, מטרות-על, מדיניות, ערכים, מפת דרכים וכדומה (אסטרטגיה - S);

  • תרגום תוצרי החשיבה האסטרטגית לתוכניות ולמעקב אחר ביצוען (ניהול - M);

  • תרגום התכניות למוצרים ולשירותים (ביצוע - I).

לפיכך, מודל SMI מתייחס לשלוש קבוצות של שחקנים:

בכל אחד מארבעת מרחבי הפעילות, משפיעים מומחים (וכאלה שמחשיבים את עצמם כמומחים) על יכולות הארגון.

בתרשים הבא מוצגים תשעה מוקדי החוסן אשר מייצגים את פעילות האנשים:

  • מוקד הליבה מושפע מאיכות תוצרי הליבה, תשתיות הליבה ותהליכי הליבה;

  • מוקד ההון מושפע ממה שניתן להפיק לצורך מימוש מרכיבי הליבה: הון מוחשי, הון אינטלקטואלי והון אנושי;

  • מוקד התרבות (הארגונית) מושפע מהמבנה (הארגוני), מאיכות התהליכים הארגוניים ומאיכות היזמות.

חוסנו של שחקן נקבע על פי מרחב הפעילות החלש ביותר ולא מרחב הפעילות החזק ביותר (כי החוליה החלשה בשרשרת קובעת את חוזקה של השרשרת).

שיטת המיון הזו, מאפשרת להעריך (בצורה כמותית - באמצעות מדידות) את רמת החוסן של שחקן, על בסיס מערכת ייחודית של מדדי קימות ומסייעת, באופן זה, להעריך את הפוטנציאל של הצלחות או כשלים של השחקן. ולכן, שיטת המיון הזו מאפשרת לנהל את החוסן באמצעות תהליך מובנה:

  • קביעת יעדים כמותיים לכל אחד ממרחבי הפעילות;

  • תכנון אופן השגת היעדים שנקבעו;

  • ביצוע הפעולות הנדרשות להשגת היעדים שנקבעו תוך כדי מדידה רצופה של היעדים הכמותיים;

  • ניתוח הגורמים שפגעו או סייעו להשיג את היעדים;

  • שינוי התכנון, לצורך העצמה נוספת של החוסן.

הצעדים הללו מבוצעים בתהליך אבולוציוני אשר מגדיל את החוסן בהדרגה.

כפי שנראה בתרשים הבא, חילקנו את מדדי החוסן לארבע קבוצות עיקריות:

  • מדדי חשיבה אסטרטגית;

  • מדדי ניהול ופיקוח;

  • מדדי ביצוע;

  • מדדי מיתוג השחקן.

פרקטיקה

כיצד להגביר את רמת הקימות

באמצעות מדידה ושיפור של מדדי הקימות