חוסן (Power, Strength, Healthiness)

​

חוסן (פנימי) הוא כושר עמידות אשר מייצגת מגוון תכונות אישיות של שחקן. חוסן היא היכולת להתמודד עם אתגרים או בעיות שמקורן בגורמים שאינם תלויים בשחקן עצמו. חוסן הוא גם היכולת להמשיך לתפקד למרות אירועים בלתי צפויים. 

למעשה, חוסן הוא אחד משני מרכיבי הקימות. המרכיב השני של קימות תלוי בהתנהגות של שחקנים אחרים אשר פועלים ברשת הערך שלו - כי השחקן אינו לבד והוא אלא תלוי גם ביחס שמגלים כלפיו שחקנים אחרים. קַיָּמוּת, אם כך, מהווה שילוב של תכונות פנימיות (חוסן = חולשות ועוצמות) במקביל לדינמיקה הקיימת בעולם החיצוני (איומים והזדמנויות). יכולת ההסתגלות של שחקן לדינמיקה הקיימת בסביבתו הקיומית (משפחה, מקום עבודה, קהילה, שוק המטרה וכדומה) משפיעה בצורה רבה על רמת הקימות שלו.

​

למעשה, חוסן מייצג את במבנה האישיות ומגוון היכולות (המשאבים והכישורים) של שחקן להתמודד עם מציאות משתנה במצבי אי-ודאות היוצרים משברים או  מצבי דחק.

מפת החוסן מציגה את מוקדי העוצמות והחולשות העיקריות של שחקן.

​

חוסנו הפנימי של שחקן מתבטא במצב פעילותו, קרי בתמהיל סגנונות הפעילות שלו (במונחים של SMI - חשיבה אסטרטגית, ניהול וביצוע, או אם תרצו להשתמש במונחים צבאיים - אסטרטגיה, פיקוד וטקטיקה או בצורה נוספת: אסטרטגיה, טקטיקה ותפעול).

​

​

​

 

 

 

​

חוסן ועמידות הם מושגים המתארים את יכולתו של שחקן להתמודד עם מציאות, שניכפת עליו, במצבי דחק ובעיתות משבר פנימי ו/או חיצוני (ברשת הערך).

​

ניהול חוסנו של שחקן מתבטא בתהליך אבולוציוני - כלי המשמש את השחקן להעצמה הדרגתית של חוסנו הפנימי. התהליך כולל שמונה שלבים עיקריים:

1. שלב איסוף נתונים (כחלק מתהליך הלמידה - האבחון - של המצב הקיים). איסוף הנתונים מניב מִקְבָּץ בלתי מאורגן של עובדות;

2. שלב ארגון הנתונים ההכרחי לתרגום הנתונים למידע מסודר וממוין, כדי להקל על ההתמצאות במגוון העובדות;

3. במהלך שלב ניתוח הנתונים משרטטים את תמונת המצב הקיים, במונחים של חולשות ועוצמות ובמונחים של איומים והזדמנויות (שמספקת רשת הערך);

4. שלב עיצוב המדיניות מניב רשימה של ערכים, חזון, מטרות-על, מדדי הצלחה, משובים וסדרי עדיפויות בדרך להעצמת חוסנו הפנימי של השחקן;

5. שלב התכנון (התיכון) מבוסס על המדיניות, ובמהלכו קובעים יעדים כמותיים,  משאבים ומגדירים משימות, תוכניות עבודה, מדדי הצלחה ומשובים;

6. שלב ההיערכות מניב תכנית מדדים, מערכת נהלים, הוראות עבודה, תכניות הדרכה, מדדי הצלחה וכו';

7. ביצוע התכניות בשטח, בשלב הביצוע, מתבטא בחולשותיו ובעצמותיו של של השחקן במגוון של מדדי החוסן הפנימי;

8. שלב הפקת הלקחים מניב את תמונת המצב הקיים וכולל דוחות של תחקירים, המלצות לפעולות מתקנות, המלצות לתכניות מניעה, המלצות לתכניות שיפור;

​

את מידת החוסן ניתן להעריך באמצעות שתי קבוצות של מדדים:

• קבוצת מדדי פעילות:

      - מדדי פעילות הליבה;

      - מדדי פעילות ההון;

      - מדדי פעילות התרבות;

      - מדדי פעילות האנשים.

      קבוצת מדדים זו מכסה את כל מגוון פעילויות השחקן;

​

• קבוצת מדדי שרשרת הערך (על בסיס מטריצת תוצרי הביניים של השחקן).

      - מדדי הייעוד. . . . . . . . .(הבנת הייעוד, תיעוד הייעוד, הזדהות עם הייעוד, תרגום הייעוד למעשים בחיי היומיום, תגמול על פי דביקות בייעוד);

      - מדדי החזון . . . . . . . . .(הבנת החזון, תיעוד החזון, הזדהות עם החזון, תרגום החזון למעשים בחיי היומיום, תגמול על פי דביקות בחזון);

      - מדדי מטרות העל. . . . . (כיסוי פעילויות השחקן, הבנת המטרות, תיעוד, הזדהות, תרגום המטרות למעשים בחיי היומיום, תגמול על פי דביקות במטרות);

      - מדדי מטרות המשנה . . (כיסוי מטרות העל, הבנת המטרות, תיעוד, תרגום המטרות למעשים בחיי היומיום, תגמול על פי דביקות במטרות);

      - מדדי היעדים הכמותיים (כיסוי מטרות המשנה, הבנת היעדים, תיעוד, הזדהות, מימוש היעדים, תגמול על פי מידת השגת היעדים);

      - מדדי המשימות. . . . . . (כיסוי רשימת היעדים, הבנת המשימות, תיעוד, הזדהות, מימוש המשימות, תגמול על מדדי הצלחת המשימות);

      - מדדי מוצרי הליבה . . . (כיסוי מוצרי הליבה, זמן ממוצע בין תקלות, זמן ממוצע לתיקון תקלה, פונקציונליות, נוחות השימוש, בטיחות, תחזוקתיות);

      - מדדי שירותי הליבה . . (כיסוי סל השירותים, יעילות השירות, שביעות רצון הלקוחות, שביעות רצון הצרכנים, גמישות, אמינות, אטרקטיביות לצרכן).

קבוצת מדדים זו מכסה את כל השלבים (בשרשרת הערך) של תרגום רעיון למוצר ו/או לשירות.

​

ככלל, את מידת החוסן מקובל לאבחן בגישה מקלה (על פי "בֵּית הִלֵּל"), או בגישה נוקשה (על פי בית שמאי) ומה שביניהם.

​

תהליך אבחון ומאוחר יותר בחירה בתהליכי ההתערבות והשיפור של פעילות השחקן, אינה אחידה אלא נקבעת על פי מצב פעילות השחקן, על פי מבנה אישיות השחקן (Personality or Organizationality), על פי מערכת האילוצים שלו (במונחים של משאבים, יכולות, אינטרסים וערכים) וכמובן, על פי מערכת הצפיות שהשחקן מפתח (עם ולעתים ללא קשר למציאות).