מַדָּדֵי קַיָּמוּת (Sustainability Index)  

רקע

למעדיפים את סגנון I (תכלס): הנכם מוזמנים לדלג אל פירוק מרכיבי הקימות - רק אם רצונכם לפסוח על הרקע העיוני (לא מומלץ...)

קַיָּמוּת מייצגת את יכולת הקיום של שחקן לאורך זמן, והיא תלויה הן ברמת החוסן הפנימי שלו והן בדינמיקה של הסביבה הקיומית שלו (רשת הערך).

רמת הקימות מושפעת ממצב פעילות השחקן והיא מתבטאת במדרג הערך של השחקן.

מפת החוסן הפנימי

מבוא

חוסנו של שחקן מייצג, למעשה, את רמת הבשלות / היציבות / הבגרות שלו. מהבחינה הזו, חוסנו של שחקן  מייצג את הסבירות שהשחקן ישיג את ייעודו וחזונו (ובכלל זה את מטרותיו ויעדיו). 

חוסנו של כל ארגון תלוי בעוצמת הליבה שלו, בעוצמת ההון שלו ובעוצמת התרבות הארגונית אך מעל הכול בעוצמת הון האנושי שלו (שהוא חלק ממרכיבי ההון). כישורי האנשים מסייעים לארגון להגיע למצוינות בתחומי הליבה ההון והתרבות. מצד שני, חולשות האנשים עלולות לפגוע בחוסנו של הארגון ולפיכך גם ברמת הקימות שלו. 

את הקימות אנו מחשבים בעזרת תוצאות מדידות, כפי שנראה בהמשך פרק זה, כדי להעריך בצורה כמותית ואיכותנית כאחת את יכולת השחקן להתאושש ממצבי משבר, לצמוח ולהגדיל את הערך שהוא מספק לשחקנים אחרים ברשת הערך. שיטות ההערכה של רמת הקימות ששילבה פתרונות Win3 בהגדרתה, מבוססות על שילוב של כלי ניהול קשים (הנדסיים) וכלי ניהול רכים (פסיכולוגיים וסוציולוגיים) המקובלים ומתוקפים במגזרים המקצועיים השונים.

הקניית ערך מספרי לקימות ולמרכיביה השונים, מספק לנו כלי ניהולי קריטי הן לצורך אבחון סיכויי ההישרדות של השחקן בתנאי קיום נתונים של רשת הערך והן לשיפור יכולותיו העתידיים להשתלב בהצלחה ברשת הערך. שיפור יכולות הקימות מתקיים במתכונת התהליך האבולוציוני.

באמצעות מגוון של מדדים אנו מחשבים מדד משולב אשר מייצג את רמת הקימות של שחקן. מדד הקימות נקבע הן על ידי יכולותיו הפנימיות של השחקן (אשר מתבטאות במפת החוסן שלו) והן על ידי מידת ההסתגלות שלו לדינמיקה ברשת הערך.

קיים מגוון עשיר של גישות למדידת חוסנו של שחקן. בהמשך נתמקד בגישת winwinwin למדידת הקימות.

ככלל, מדד החוסן מבטא את יכולת השחקן להתמודד עם מצבי משבר כהזדמנויות לצמיחה או בחשש מפני  איום אשר עלול להוביל לקריסתו. החששות מדכאות את יכולת השחקן להתאושש מהמשבר ולשוב ולתפקד במיטבו בעוד שחשיבה אופטימית ותפיסת המשבר כהזדמנות מסייעת לשחקן להתאושש ולצמוח. התפיסה (האופטימית או הפסימית) מבטאת, בין השאר, את חוסנו הפנימי של פרט או ארגון. כפי שיוצג בהמשך, ישנם גורמי חוסן נוספים הנלקחים בחישוב, בזכות חשיבה הוליסטית רחבה של המציאות.

החוסן מתבטא בחמישה היבטים עיקריים:

  • יכולת ספיגה אשר מייצגת את יכולת השחקן להתאושש ממצבי משבר, חירום ואסון;

  • רמת ירידה אשר מייצגת את היקף הירידה בתפוקות ובתוצאות פעילות השחקן במצבי משבר;

  • יכולת החזרה אשר מייצגת את יכולת השחקן לשוב לתפקוד מלא לאחר משבר;

  • קצב החזרה נקבע על פי פרק הזמן הנדרש לשחקן להפיק תוצאות דומות לאלו שהפיק לפני פרוץ המשבר;

  • קצב הצמיחה לאחר התאוששות ממשבר נקבע על פי פרק הזמן הנדרש לשחקן להפיק תוצאות הגבוהות מאלו שהפיק לפני פרוץ המשבר.

Cafe TheMarker  חוסן ארגוני-כיצד ניתן למדוד? צחי לופט

את חישוב רמת הקימות אנו מבססים על המודל אשר מוצג בתרשים הבא שבו מתוארים מרכיבי הקימות:

קימות – חוסן פנימי בשילוב רשת הערך - 14.

מַדָּדֵי החוסן הפנימי (Strength Index) 

 
  • הרובד הגשמי;

  • הרובד הנפשי;

  • הרובד החברתי;

  • הרובד הרוחני.

בהתאם לכך, ארבעה כוחות שונים (גורמי מוטיבציה) משפיעים על האישיות:

  • גורמי הנעה גשמיים (כמו אינטרסים, למשל);

  • גורמי הנעה נפשיים (כמו רגשות, למשל);

  • גורמי הנעה חברתיים (כמו הצורך להשתייך לקבוצה, למשל);

  • גורמי הנעה רוחניים (כמו אמונה או אידאולוגיה, למשל).

הבנת ארבע קבוצות גורמי ההנעה הללו, מהווה בסיס להבנת התנהגות השחקן ומשמשת ככלי רב עוצמה המסייע להוביל לשינוי התנהגותי, אשר מיועד לשיפור תפקוד השחקן. אפקטיביות השימוש בגורמי ההנעה הללו, משפיעה על חוסנו של השחקן ולפיכך גם על רמת הקימות שלו. 

כפי שמוצג בתרשים משמאל, חישוב מדד החוסן הפנימי נקבע על פי חמישה מדדים משולבים אשר מיוצגים על ידי פירמידה (בעלת בסיס ריבועי וארבע פאות משולשות):

מבנה האישיות של השחקן (Personality של פרט, Organizationality של ארגון) משפיע בצורה קריטית על תפקוד השחקן ולפיכך גם על התנהגותו והישגיו  (הצלחות וכשלים).

על פי המודל הסטרוקטורלי של פרויד, מבנה האישיות מייצג תמהיל של שלושה גורמים עיקריים:

  • סתמי - איד (id): מרכז ה"יצרים הטבעיים" של הנפש, אשר פועל להשגת עונג;

  • אני - אגו (ego):  מרכז הבקרה הפנימית שפועל להשגת התנהגות נורמטיבית;

  • אני עליון - סופר אגו (super-ego): מרכז המוסר והערכים של נפש האדם.

על פי פרויד, שלושת הגורמים הללו פועלים בסתירה ומהווים בסיס לדילמות ולמאבקים פנימיים של השחקן. האגו אמור לווסת בין היצרים לבין הערכים.

לצורך הערכת החוסן הפנימי, אנו מצביעים על גורמי מוטיבציה מגוונים אשר משפיעים על תוצאות המאבקים הפנימיים הללו והם פועלים בארבעה רבדים עיקריים:​

מדד הליבה מורכב משלושה מדדים משולבים:

  • מדד תוצרי הליבה (מוצרים ושירותים);

  • מדד תשתיות הליבה;

  • מדד תהליכי הליבה.

מדד ההון מורכב משלושה מדדים משולבים:

  • מדד ההון המוחשי;

  • מדד ההון האינטלקטואלי;

  • מדד ההון האנושי.

מדד התרבות מורכב משלושה מדדים משולבים:

  • מדד אפקטיביות המבנה הארגוני (במיקוד פנים ובמיקוד חוץ);

  • מדד אפקטיביות התהליכים הארגוניים;

  • מדד אפקטיביות היזמות הפנים ארגונית.

מדד סגנונות הפעילות מורכב משלושה מדדים משולבים:

  • היקף ואיכות הפעילות האסטרטגית (בכל אחד ממדדי הליבה, ההון והתרבות);

  • היקף ואיכות הפעילות הניהולית (בכל אחד ממדדי הליבה, ההון והתרבות);

  • היקף ואיכות הפעילות הביצועית (בכל אחד ממדדי הליבה, ההון והתרבות).

כדי להמחיש את מגוון היכולות הללו, מתרגמים כל יכולת לערך כמותי (באמצעות מדד משולב). ייחוס ערך מספרי אשר ניתן למדידה מאפשר לקבוע ערכים אובייקטיביים ליכולות השונות ובאופן זה לנהל אותם במתכונת המוכרת של התהליך האבולוציוני. השיטה של קביעת ערך מספרי לכל אחד מחמשת המדדים, מתבטאת בפירוק כל מדד למרכיבים שגם הם מדדים כמותיים. 

אנו הגדרנו שבע רמות לכל מדד, כפי שמוצג בתרשים הבא:

  • מדד הקימות נבנה על בסיס מדדי החוסן ומדדי רשת הערך;

  • מדד החוסן מורכב ממדדי העוצמה - ליבה, הון, תרבות, אנשים ופעילות;

  • כל אחד ממדדי העוצמה מחולק לפריטים (רשימות של תהליכים, שירותים, מוצרים וכו');

  • כל אחד מהפריטים מפורק למאפיינים;

  • כל אחד מהמאפיינים נמדד על פי אוסף של גורמי מפתח;

  • כל אינדיקטור מוגדר באמצעות סדרה של פרמטרים.​

קבוצת הפרמטרים מאפשרים זיהוי חד משמעי של אינדיקטור (כמו שם האינדיקטור או מספר זיהוי - ID של האינדיקטור, תיאור מילולי של האינדיקטור, מטרת האינדיקטור וכו').

קבוצה אחרת של פרמטרים מגדירה את אופן השימוש באינדיקטור וניהולו (כמו אמצעי איסוף הנתונים - הדגימות, קצב ביצוע הדגימות, קצב דיווח, מקום שמירת הנתונים, הגורם האחראי על מימוש המדידות, יעד לדיווח - למי מדווחים על הנתונים וכו').

תוצאת הדגימה (המדידה) מייצגת ערך מספרי אשר יכול לשמש כמדד בפני עצמו אך יכול גם להשתלב במשוואה מתמטית הכוללת תוצאות דגימה של אינדיקטורים נוספים.

תוצאת חישוב המשוואה הוא מספר אשר מייצג את ערכו של מדד משולב. דוגמאות למכביר של מדדים משולבים תמצאו במהלך המעקב אחר פירוק מערכת המדדים המשולבים.

הערה חשובה:

את מידת החוסן מקובל לאבחן בגישה מקלה (על פי "בֵּית הִלֵּל"), בגישה נוקשה (על פי בית שמאי) ומה שביניהם.

מדידת החוסן על פי בית הלל היא מהירה יחסית אך השגיאה המתקבלת עלולה להיות גבוהה ולפיכך גם עלולה לפגוע ביכולת להשתפר.

מידת החוסן הנמדדת על פי בית שמאי, והמתוארת להלן, היא איטית אך השגיאה קטנה יותר ויכולת הדיוק בשיפור החוסן - גדולה לאין ערוך. ארגונים גדולים ויציבים משתמשים בשיטות מדידה הדומות לזו המתוארת להלן. 

מגוון השיטות ואמצעי המדידה (הממוחשבים) אשר מאפשרים איסוף כמות גדולה מאוד של נתונים, מתוארים בקורס המדידות של פתרונות Win3.

פרמטרים

חמישה מדדי החוסן מוצגים בתרשים לעיל;

כל מדד חוסן מיוצג באמצעות מדדי עוצמה. מספר מדדי העוצמה נקבע על פי סוג מדד החוסן;

כל מדד עוצמה מיוצג באמצעות סדרה של גורמי מפתח. מספר גורמי המפתח נקבע על פי סוג מדד העוצמה;

כל גורם מפתח מיוצג באמצעות קבוצת מאפיינים. לכל גורם מפתח קיים מספר שונה של מאפיינים;

כל מאפיין מחושב באמצעות קבוצה של אינדיקטורים. לכל מאפיין קיים מספר שונה של אינדיקטורים; 

המשוואה המתמטית לחישוב אינדיקטור יכולה להכיל אינדיקטורים אחרים, מאפיינים, גורמי מפתח ומדדי עוצמה.

כל אינדיקטור מוגדר על ידי מספר קבוע של פרמטרים.

כל האינדיקטורים מוגדרים בקטלוג המדדים של הארגון.

ערכו המספרי של כל אינדיקטור (כמו גם ערכם המספרי של מדדי העוצמה, גורמי המפתח והמאפיינים) מוכפל בגורמי תיקון שערכם נקבע (בדרך כלל בתהליך ניהול הסיכונים) משיקולים עסקיים וניהוליים, כדי לתעדף את הטיפול באותם גורמים אשר משפיעים על חוסן השחקן ועל רמת הקימות שלו.

 

תקלות

MTBF

זמן ממוצע בין תקלות

חודשים

להעריך אמינות של מוצר

ניהול, ייצור, תשתיות, מכירות, ניהול סיכונים, ניהול אסטרטגי

אמינות - Reliability, תחזוקתיות - Maintainability

תאריכים

טבלת דיווח תקלות

קיים רישום מדויק של תקלות ופתרונן לצורך הפקת לקחים

סכום הפרשי זמנים בין תקלות מחולק במספר התקלות

SAP - QA - Unit-Name

1.5

2.1

דו-שבועי

רבעוני

שלב בדיקות מערכת

בדיקות קבלה, אינטגרציה

8 (out of 10)

5 (out of 10)

*.*

שבוע

מחלקת אבטחת איכות

שם מקוצר המייצג את האינדיקטור

קוד לזיהוי חד חד ערכי של האינדיקטור

הגדרה מילולית אשר מסבירה את משמעות האינדיקטור

אמת מידה מוסכמת וקבועה, המשמש למדידת האינדיקטור (דוגמא: סנטימטר, גרם, שנייה).

מטרת האינדיקטור והשימוש בו

אילו מחלקות/מדורים/אגפים משתמשים באינדיקטור?

אילו מדדים מחושבים על בסיס האינדיקטור?

הנתונים הגולמיים הבסיסיים ביותר אשר משמשים לחישוב האינדיקטור

מקורות פרטי הנתונים (מהיכן נלקחות דגימות הנתונים)

הנחות יסוד שיש לאמץ לצורך חישוב האינדיקטור

המשוואה המתמטית אשר מאגדת את פרטי המידע ואינדיקטורים נוספים

מקום שמירת תוצאות דגימת הערך המספרי של האינדיקטור

גבולות חישוב תוצאות האינדיקטור המקובלות בענף

גבולות חישוב תוצאות האינדיקטור המקובלות בארגון

מספר הפעמים, במהלך תקופה מוגדרת, אשר נדרש לרענן את ערכי פרטי האינדיקטור

מספר הפעמים, במהלך תקופה מוגדרת, אשר נדרש להפיץ את ערכי פרטי האינדיקטור

שלב במחזור חיי פרויקט הספק

שלב במחזור חיי פרויקט הלקוח

חשיבות * דחיפות (תעדוף) האינדיקטור על פי דרישת הלקוח

חשיבות * דחיפות (תעדוף) האינדיקטור על פי אילוצי הספק

מידת ההפרדה / מידת ההבחנה

דיוק הדגימה 

איזו יחידה ארגונית אחראית על ניהול האינדיקטור (החל בביצוע הדגימות וכלה בהפצה)

Indicator Name

Indicator ID

Definition

Unit

Purpose

Indicator Consumer

Integration

Data elements

Data Sources

Assumptions

Calculation - Equetion

Result location

Industry Standard

Local Standard

Data Collection Frequency

Reporting Frequency

Provider's Stage of the project lyfe cycle

Client's Stage of the project lyfe cycle

Client Weight

Provider Weight

Resulution

Accuracy

Responsibility

  1. שם האינדיקטור

  2. זיהוי האינדיקטור

  3. הגדרה מילולית של האינדיקטור

  4. יחידת מידה

  5. מטרת האינדיקטור

  6. יחידות ארגוניות המשתמשות באינדיקטור

  7. מדדים המשלבים את האינדיקטור

  8. פרטי המידע

  9. מקור הנתונים

  10. הנחות יסוד

  11. חישוב

  12. מקום אחסון תוצאת החישוב

  13. תקן ענפי

  14. תקן ארגוני

  15. קצב דגימה

  16. קצב דיווח

  17. שלב הספק

  18. שלב הלקוח

  19. משקל על פי דרישת לקוח

  20. משקל על פי תפיסת הספק

  21. רזולוציה

  22. דיוק

  23. אחריות

ניהול מדדי הקימות בתהליך אבולוציוני

במהלך שלב עיצוב המדיניות של התהליך האבולוציוני:

  • מעצבים את מדיניות המדידות (ככלי לניהול החוסן, בדרך למימוש חזון ומטרות השחקן); 

  • קובעים את רשימת מדדי ההצלחה שינהלו בתהליך של שיפור מתמיד.

במהלך שלב התכנון המפורט של התהליך האבולוציוני:

  • מגדירים את כל הפרמטרים של האינדיקטורים שנבחרו;

  • מתכננים כלים שבאמצעותם ניתן יהיה להשיג את יעדי מדדי ההצלחה;

  • משלבים את המדדים (והכלים) במערכת הנהלים, בתכניות העבודה ובהוראות העבודה;

  • מחליטים על שיטות תגמול השחקנים שישיגו את יעדי מדדי ההצלחה.

במהלך שלב ההיערכות של התהליך האבולוציוני:

  • בונים כלים שבאמצעותם ניתן יהיה להשיג את יעדי מדדי ההצלחה;

  • בונים מערכי הדרכה להבנת משמעות המדדים;

  • מנהלים שיחות והרצאות לצורך הטמעת המדדים בשגרת החיים.

במהלך שלב הביצוע של התהליך האבולוציוני:

  • אוספים את נתוני המדידות;

  • מבצעים תחקירים לאחר הצלחות, כשלים וכמעט כשלים;

  • מרכזים את הנתונים ואת תוצאות התחקירים בצורה של דוחות מילוליים קצרים המגובים בטבלאות ובגרפים;

במהלך שלב הפקת הלקחים של התהליך האבולוציוני:

  • מנתחים את המידע שנצבר במהלך הביצוע לצורך גיבוש מסקנות;

  • מתכננים פעולות מתקנות אשר ימומשו כבר במהלך הביצוע; 

  • מכינים רשימת הצעות להעשרת תכניות המניעה (אשר ישולבו, במחזור הבא של התכנון, במערכת הנהלים, בתכניות העבודה, בהוראות העבודה, בתבניות השונות, בתרשימים ובכל פיסת מידע אחרת אשר משמשת את המבצעים).

מסקנות הפקת הלקחים יכולות להוביל לשינויים במדיניות המדידות, באופן השימוש במדדים, בשיטות התגמול ובתכני האינדיקטורים במחזורים הבאים של שלבי עיצוב המדיניות והתכנון. 

דוגמא לעיצוב מדדים (מחזון לביצוע באמצעות טכניקת SMART)

לתאר את תהליך עיצוב המדיניות (סעיף 3.8 בספר "תבונה ורגישות בניהול") ולשלב דוגמא לתרגום החזון של ראש רשות מקומית למערכת מדידות שתוביל למימוש מטרתו - לחזור ולהיבחר שוב... (סעיף 3.7  בספר "תבונה ורגישות בניהול")

כיצד לבחור מדדי הצלחה

תיאור + דוגמאות (מפעל יצרני בדרום) של כשלים והצלחות בבחירת מדדים. ההבדל שבין מדד פרטני למדד צוותי מבחינת השפעת רגשות ואמונות על המוטיבציה לתרום/להכשיל/ להזיק

כל אחד יכול לבחור ולהגדיר מדדי הצלחה. השאלה הגדולה היא כיצד להגדיר מדדים באופן שיקדם את היעדים הכמותיים שהוצבו מלכתחילה אך גם מבלי לפגוע באפקטיביות המטרות (ובכלל זה החזון והייעוד). לשאלות אלה יש נגיעה בפילוסופיה הניהולית אשר משפיעה בצורה חריפה על הפרקטיקה הניהולית. והפרקטיקה הניהולית נקבעת על פי תמהיל התבונה והרגישות של מעצבי המדיניות - אלה אשר קובעים את מדיניות המדדים ואת תכנית המדידות בשלב עיצוב המדיניות של התהליך האבולוציוני.

לצורך זה, נבחן את הדילמה של תושבי אי זקופי הקומה. 

אי זקופי הקומה (מקור לא ידוע)

לפני הרבה הרבה שנים היה אי קטן בשם “אי זקופי הקומה”.

פרנסת תושבי האי התבססה על קטיף של פירות סגולים אשר צמחו על עצים גבוהים. 

יעילות הקטיף נקבעה על פי גובהם של העובדים. כולם ראו שתפוקת העובדים הגבוהים הייתה רבה יותר מתפוקת העובדים הנמוכים. 

לכן, תכנית הלימודים בכל בתי הספר התמקדה, כמובן, בצמיחה לגובה של התלמידים. מדד ההצלחה החשוב ביותר של התלמידים היה גובהם.

בסיום כל שנת לימודים, מדדו את גובה התלמידים.

  • התלמידים שגבהו על פי הממוצע – קיבלו ציון ממוצע;

  • התלמידים שגבהו מעל לממוצע – קיבלו ציון לשבח;

  • התלמידים שלא גבהו מספיק – ננזפו קשות על כך שלא השקיעו מספיק, שלא התאמצו, שלא היו מוּנעים להשגת המטרה.

 

את הישגי התלמידים ראו בשטח, כאשר התלמידים יצאו לקטיף:

  • התלמידים שהגיעו לגובה העצים, עסקו במלוא המרץ בקטיף הפירות הסגולים;

  • התלמידים שהתקשו להגיע אל הפירות, התחילו להפריע (גם בגלל הדימוי העצמי שלהם שנפגע קשות), וכמובן שהם לא הצליחו לקטוף פירות בכמות הרצויה.

תושבי האי המודאגים החליטו לשאול בעצתו של הזקן החכם.

החכם הקשיב בתשומת לב לנציגי התושבים, הנהן בראשו בחשיבות ומלמל: "שאלה חשובה מאוד!" לאחר מחשבה קצרה המשיך: "אני רואה שתי אפשרויות.

  • לפתח זן משודרג של עצים נמוכים, כדי להקל על התלמידים הנמוכים במלאכת הקטיף;

  • לספק סולמות לתלמידים הנמוכים.

חשבו נציגי התושבים, חייכו במבוכה ואמרו: "אבל הפתרון שלך יוצר בעיה קשה! כיצד נקבע את הציונים?

  • האם ניתן אותו ציון לתלמידים שקטפו מהעצים הנמוכים ומהעצים הגבוהים?

  • האם הילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד שנעזר בסולם?”

מלמל הזקן החכם:

“אהה! זו דילמה מעניינת. לאחר מחשבה נוספת המשיך: "אתם צריכים להחליט במה אתם מעוניינים. בפירות או בציונים”

מדדים לאיכות חיים וקיימות

ד"ר אוהד קרני

מדדי הצלחה ערכית

מדדי הצלחה ערכית

מדדי הצלחה

על פי ממשלת ישראל, 2012

 

פירוק מרכיבי הקימות, במיקוד החוסן הפנימי

חוסנו הפנימי של שחקן נקבע על פי חמישה מדדי חוסן עיקריים. הקליקו על כל אחד מהמדדים כדי להגיע לפירוט נוסף.

אם מצאתם כי הגישה מסורבלת מדי, מוצפת בפרטים ומבלבלת - כדאי לכם לעיין בדברי ההסבר לנושא הקימות, בדף שכותרתו: KISS - Keep It Simple, Stupid.