גישת השטחים האפורים (Gray Areas)

הגישה פותחה ע"י מר עופר ברייריעקב כנפו מיישם את הגישה בארגונים במהלך העשור האחרון, תוך כדי שיפור מתמיד של הגישה והתאמתה לדינמיקה ברשת הערך.

הגישה מסייעת להעלות את ההסתברות של שחקן לממש את מטרותיו ביעילות ובאפקטיביות גבוהים.

שלושה גורמים עיקריים קריטיים אשר משפיעים על כשל או הצלחה של שחקן לממש את מטרותיו:

  • חזון - השאיפה הנה שהוא יהיה מוכּר, מוּבן, חשוב ובעל ערך משמעותי (Valuable) לכל אחד משחקני הליבה. החזון מהווה בסיס רגשי ואידיאולוגי לפעילויות השגרה (ולא רק ברמה ההצהרתית);

  • עוצמות - במובן של ידע, כישורים, יכולות ומיומנויות אשר בעזרתם ניתן לתרגם את החזון למוצרים או לשירותים בעלי ערך, לשחקנים ברשת הערך, כי בלתי אפשרי לממש חזון ללא מיפוי של החוזקות והכישרונות; 

  • מאפשרי הצלחה - במובן של כלים, שיטותקשרים ** ותנאים אוביקטיביים אשר מתפתחים ברשת הערך כי ללא כישרונות, כישורים, קשרים ואמצעים מרשימים, ככל שיהיו, מקשה על השגת החזון.

      ההצלחה נבחנת בהגשמת החזון.

​את שלושת המפתחות הללו להצלחה, הגדיר מר עופר ברייר, בשם KPA של ההצלחה. 

המושג KPA (באנגלית: Key Performance Area) מייצג קבוצה של שלושה גורמים (VSC - Vision-Strength-Contingent), בעלת תמהיל משתנה של איכות החזון, העוצמות והמאפשרים.

תמהיל שלושת המפתחות - איכות אפיון והטמעת החזון (V)רמת העוצמות (והחולשות) הפנימיות של השחקן (S); והיקף האיומים וההזדמנויות שמספקת רשת הערך החיצונית (C) - בונה את ההצלחה.

השטחים האפורים הם איזורים תודעתיים - תפיסתיים במוח (ברמה סוביקטיבית) אשר מאופיינים בתחושת חוסר בהירות ביחס לסיכוי לממש את החזון הנכסף (ולכן הם מוגדרים כאיזורים אפורים).

בתהליך ייחודי, אשר מבוסס על עקרונות השטחים האפורים, מזקקים את המרכיבים החסרים בתמהיל KPA, כדי ליצור את התנאים הרצויים, בדרך להשגת החזון.

כפי שמוצג בתרשים משמאל, שלושת מפתחות VSיוצרים שבעה איזורי חפיפה שונים אשר רובם מכילים שטחים אפורים. איזור V00, לצורך הדוגמא, מייצג מצב שבו אמנם קיים חזון אך קיימת תחושת חוסר בהירות ביחס ליכולתו של השחקן ולכישוריו לממש את החזון, לצד חוסר הבהירות ביחס למאפשרי ההצלחה (איומים והזדמנויות על פי ניתוח SWOT או BSC) הקיימים בקהילה או בשוק המטרה. 

©

©

©

©

©

©

לאחר זיהוי השטחים האפורים, בתהליך ניתוח הדומה לאיבחון שורש הבעיה, נעזרים במעוררי מוטיבציה (Drivers) כדי לאתר טכניקות התגברות על עכבות כמו דחיינות או רגשות שעלולים לעכב ואף להימנע מביצוע (כמו, למשל, אמונות,  דיעות קדומות, פחדים או חששות מפני מימוש צעדים מסוימים שאמורים להוביל להשגת החזון).

 

את תהליכי אבחון השטחים האפורים, מקיימים לאחר הבנת מאפייני הסביבה התפקודית וה-Drivers שלהם.

Drivers יכולים להתבטא בהיבטים שונים של מערכות תפקודיות שונות (VAN), כמו למשל:

  • במישור האישי, המקצועי והניהולי;

  • במישור הניהולי, הטכני והעסקי;

  • ברובד האסטרטגי, הניהולי והביצועי (ראו מודל SMI);

  • בעולם הגשמי, הנפשי, החברתי והרוחני של שחקן;

  • במרחבי הפוטנציאל השונים של שחקן - IQ ,EQ ,PQ ,SQ;

כל מערכת תפקודית כזו מורכבת מאבני פסיפס בעלות תכונות שונות, ולעיתם קונפליקטיביות. אסטרטגיה, ניהול וביצוע, למשל, הן אבני הפסיפס אשר מרכיבות את מודל SMI

הבנת פסיפס זה, תאפשר בנייה של צוות משלים, למשל, עוצמות של טכנאי מבצע I, משלימות את חולשותיו של מעצב מדיניות הפרויקט S.  באופן זה, הצוות מסוגל להתמודד עם מגוון גדול יותר של אתגרים.  

(Strategic-Management-Implementation).

גישת השטחים האפורים, מקנה יכולות שליטה גבוהות ויכולת תכנון ובקרה על מערכות ניהול מורכבות. הגישה מלמדת אותנו לזהות את המנועים ( DRIVERS ) הלא מודעים שלנו אשר תורמים או מפריעים להשגת מטרה, תוך כדי הבחנה בין חוזקות לבין מאפשרי הצלחה, על מנת להשיג את המטרה בצורה היעילה והאפקטיבית ביותר.