רקע

הכל התחיל במהלך הדיון המסורתי החצי שנתי של הנהלת חברת תע"צ. ג'ורג' לי, ראש אגף הכספים, הציג את תמונת המצב הפיננסי של תע"צ בקול מונוטוני.

"המסקנה שלי" סיים את הסקירה בקול בוטח, וליכסן את מבטו לעבר אהוד מגל, המנכ"ל, שישב לצידו ועילעל בדפי הדוח שהונח לפניו. "המסקנה שלי היא שלא תהייה ברירה אלא לקצץ בפעילות הפיתוח של פרויקט DDE98. לצערינו, החזר ההשקעה... ה-ROI של הפרויקט הזה הוא שלילי... אנחנו מפסידים עליו שני רבעונים רצופים... זה פרויקט חשוב אבל...". (נורית אדומה)

​

תחילת אירוע

"מה אתה אומר?!" הזדעק שאול ברגמן, מנהל מו"פ. "איך הגעת למסקנה... כל כך... כל כך מטומטמת?"

דממה השתררה באחת בחדר הדיונים. שושנה יוגב, סמנכ"לית אגף השיווק, הזדקפה ושלחה מבט מופתע לעבר שאול, שהיה מוכר לכולם כאדם שקול ורגוע, בדרך כלל.

שאול קם מכסאו, נסער, ופניו סמוקים מזעם. "אתה... אתה מנהל כספים, אתה? זהו ניהול הכספים הגרוע ביותר שנתקלתי בו במשך כל הקריירה שלי" שאג. "אתה מפרש את הנתונים לא נכון... לא נראה לי שאתה בכלל יודע מה המשמעות של קיצוצים בפרויקט אסטרטגי כזה !!!" 

שושנה מיקדה את מבטה בטבלאות שהוקרנו על המסך ותמר לוי, מנהלת משאבי אנוש, החלה לתופף באצבעותיה על השולחן, מנסה ללכוד את מבטו של ג'ורג'. אפשר היה לחתוך בסכין את המתיחות שהתפשטה בחלל החדר.

​

שלב ראשון - חַזֵּק

​

ג'ורג' לא הצליח ללכוד את מבטו של אהוד. "הנטייה הטבעית של רובנו" הרהר, "היא להחזיר לתוקף 'מידה כנגד מידה'. Tit for Tat כפי שאמר ג'ק, המנטור האישי שלו. "הנטייה הטבעית שלך היא לתקוף בחזרה, כדי שלא להפחית את הערך שלך בפני העמיתים והמנכ'ל בתוכם..."

​

ג'ורג' הסיט את מבטו לעבר שאול והמשיך להרהר: "עשרות סימולציות ערכתי עם ג'ק... אלה היו סימולציות שעיקרן שיחות אימון, ושיחזור חוזר ונשנה של מצבים דומים, כל אלה הטמיעו אצלי את העקרון הפיסי והמנטלי הראשון ביישום מעגלי פעולה התנהגותיים... זה הרגע דווקא לְחַזֵּק את שאול... למרות שזו פעולה המנוגדת לדחף הטבעי שלי!!! למרות שהוא פעל בעטיו של דחף בלתי נשלט להפחית את הערך שלי... בפורום שאינו נוח לי - בלשון המעטה... התאפק!!!" דרש מעצמו... "נשום עמוק... בחר התנהגות שקולה תואמת מצב... אל תגיב להתפרצות של שאול... אתה חייב ליזום התנהגות שׁוֹנָה... אל תגיב בשפה שלו... פעל בדרך שמייצגת אותך... את הערכים שלך..." 

ג'ורג' לגם לגימה הגונה מהאוויר הדחוס שבחדר ומיקד את מבטו בעיניו רושפות הגיצים של שאול. 

"שאול... איש יקר, אני פונה אליך לא בציניות..." אמר בקול רך בניגוד מוחלט לקולות הזועפים שנשמעו אך לפני רגע קצר. עיניו המחייכות ריככו מעט את המתיחות באוויר.

שאול נותר עומד. הוא הסיט את מבטו מאהוד המנכ"ל לעברו של סמנכ"ל הכספים ג'ורג' ושפתיו החוורות רעדו בהתרגשות.

ג'ורג' הניע את כף ידו באוויר בתנועות עגולות עדינות ואיטיות כאומר: "תרגע, אחי... שום דבר לא קרה..." והמשיך בקולו הרגוע: "שאול, תדע לך שאני מעריך ומבין את הדאגה שלך... אני מבין את הכעס שלך... אני יודע שאתה כל כך דואג לפרויקט... לאנשים... ללקוחות, לתקוות הרבות ב-Baby של כולנו מפרויקט DDE98 ... אני באמת מעריך מאוד את הרצון שלך לשמור עלינו מול הלקוחות ומול השוק..."

שאול הנהן בראשו כלא מאמין אך מבט עיניו התרכך מעט.

"מישהו רוצה קפה?" שאלה יעל.

​

"חייבים לקצץ" מיהר המנכ"ל אהוד לחזק את דברי סמנכ"ל הכספים ג'ורג' בקול סמכותי ונעץ מבט קר בעיניו המופתעות של שאול. "צריך להיות ברור לכם שחייבים לסגור פרויקט עם ה ROI כל כך נמוך..."

עיינו בפרשנות ובניתוח רדיאן חזק...

​

​

​

שלב שני - הוֹסֵּף

​

​

לאחר שתיקה קצרה, המשיך סמנכ"ל הכספים: "הרי אין לי ספק שהכוונות שלך מקצועיות... ואני מתייחס לנקודה שהעלית ביחס לפרשנות שלי על המספרים... אתה הצגת נקודה מספיק חשובה כדי שנדון בה שנינו לעומק... בוא נדבר עליה בפגישה של אחד על אחד מאוחר יותר... יש מצב שקיימים נתונים שאני ראיתי בצורה אחרת ממך.... בינתיים, אני מציע שנמשיך בדיון..."

"או קיי" מיהר אהוד המנכ"ל לסכם, לפני ששאול יספיק להגיב. "חיזרו אלי עד סוף השבוע עם המסקנות שלכם".

שאול חזר למקומו, ממלמל לעצמו משהו בלתי ברור.

​

עיינו בפרשנות ובניתוח רדיאן הוסף...

​

​

​

​

"הגיע שלב הַשְׁבוֹר" הרהר ג'ורג' וחש בקצב ליבו הגובר. "זה הזמן לחשוף את בעיות הפיתוח של DDE98 כדי ששאול יבין, סוף סוף, את הקשיים האמיתיים של השוק החופשי".

השולחן המסודר למשעי של איש הכספים הקפדן, הפריד בין ג'ורג' לבין שאול - מנהל המחקר והפיתוח.

"... אני לא צריך לדבר יותר מדי" אמר ג'ורג'. "שלוש פעמים דחית את אבן הדרך... עד עכשיו הדחייה מסתכמת בארבעה חודשים... שלושה אנשי צוות... תעשה בעצמך את החישוב מה עלות הדחייה הזו רק במושגים של שכר... שנת אדם!!! על מה אתה מדבר? ואל תטעה! אני מבין שהמשימה מורכבת מאוד!"

"בסדר, בסדר..." גמגם שאול וגרד את פדחתו. "זו בדיוק המשמעות של פיתוח... צריך לבנות אלגוריתם חדש... אנחנו לא מעתיקים מהספרות המקצועית... צריך להוכיח כל שינוי... והדברים לא תמיד..."

"אבל זו בדיוק הבעיה" קטע ג'ורג' את דבריו. גלשנו מהתקציב וזו לא הגלישה היחידה... אתם פשוט לא מצליחים לעמוד בתכניות שאתם הגדרתם... אז חייבים לשים לזה סוף... אנחנו לא חברה פילנטרופית...".

שאול הביט בקווים האדומים של המסלולים הקריטיים בתרשימי MS-Project מבלי להגיב. שפת גופו ומראה פניו הביעו את תחושותיו.

"אהוד ביקש לחזור אליו עם מסקנות עד סוף השבוע..." מלמל כאילו לעצמו. "אז... אז מתי תוכל לחזור אלי עם תכניות הפיתוח של כל הפרויקטים הקיימים והעתידיים כדי לראות מה אפשר לעשות כדי להציל את DDE98".

עיינו בפרשנות ובניתוח רדיאן שבור...

​

...

 

"אז בוא נראה מהיכן אפשר להשלים את התקציב החסר" המשיך ג'ורג' בטון ענייני ובחן בקפדנות את תוצאות ניתוח פרטו שערך שאול. "תראה מה שקורה עם פרויקט 'אלון ירוק'... הצוות לא גדול מידי? האם הם מספיק יעילים?"

"אני אבדוק... נראה מה קורה עם התחום הצבאי... שם התקציבים גדולים יותר" מלמל שאול.

"מצויין!" חייך ג'ורג'. "לך לעשות חושבים וחזור אלי עם תכנית התייעלות... הכל מקובל עלי... אם הפתרון מקובל עליך..."

עיינו בפרשנות ובניתוח רדיאן סגור...