אֶפֶקְט פִּיְגְמָלְיוֹן (Teacher-expectancy effect)

 נבואה המגשימה את עצמה (אפקט צפיית המורה / אפקט רוזנטל) היא תופעה שהגדיר הסוציולוג רוברט גינג מרטון, ולפיה ציפייה או אמונה, משפיעים על התנהגות של שחקן ומסייעים למימוש הציפיה (לעיתים, גם במקרים קיצוניים).

​

שחקן יבצע משימה שלכאורה אינה אפשרית, בזכות האמונה ביכולתו. שחקן יכול להגשים חזון אם יאמין בו (ויפעל להשגת האמצעים הנדרשים למימושו - למדו את שרשרת הערך כדי להבין את משמעות הדברים הללו).

​

​

אפקט פיגמליון פועל גם במקרה ההפוך – שחקן לא יצליח לבצע משימה, גם אם היא פשוטה לכאורה, בגלל חוסר האמונה ביכולותיו.

זו העוצמה של אמונה - דיעה קדומה.

​

מרטון הוכיח כי חוקרים משפיעים באופן בלתי מודע על תוצאות המחקרים שלהם בהתאם לציפיות שלהם עצמם. במחקר נערכה הבחנה בין נבואה המגשימה את עצמה בעקבות ציפייה מדומה או ציפייה מושתלת, לבין ציפיות מציאותיות אשר מעצימות את עצמן.

​

אפקט הפיגמליון מהווה כלי משמעותי להגברת הנעה פנימית ועיצוב התנהגות של שחקן.

​

מחקרים אשר נערכו בשנות השלושים של המאה העשרים, העלו כי ציפיות מובילות לשינוי. ציפיות נובעות מהשקפות עולם למיניהן, אמונות בדרכי כתות לסוגיהן השונים או אמונות בדתות מכל סוג. שינוי יכול להיות שלילי או חיובי כאחת. די בהפצת שמועה או בבניית תדמית שלילית של שחקן, כדי ששחקנים ברשת הערך שלו יתיחסו אליו באופן שלילי. כפועל יוצא, השחקן עצמו יתחיל להאמין בשמועה הבלתי מבוססת ויתנהג על פי המצופה ממנו.

​

על פי ויקיפדיה, מרטון הציג את התמוטטות בנק מסוים בארה"ב בשנת 1932 בעקבות שמועה כי הבנק נקלע למשבר פיננסי. בעקבות השמועה שלא היתה מבוססת, משכו לקוחות רבים את כספם מהבנק, עובדה שהובילה לקריסתו. בדרך זו, התגשמו ציפיות לקוחות הבנק - הנבואה התגשמה.

​

ראו גם פיגמליון, פיגמליון על פי המיתולוגיה היונית, השפעת מתח ולחץ על שחיקה והישגיות - פרק 2.8 עמוד 110, תבונה ורגישות בניהול.