סִגְנוֹנוֹת הִתְנַהֲגוּת (Behavior Styles)

צורות התנהגות של שחקנים.

הפירוש לפתגם "מרוב עצים לא רואים את היער" (ג'ון הייווד, 1546) הוא שעודף פרטים מקשה על ראיית התמונה הכללית.

הקושי הזה מסביר את התכונה האנושית לסווג ולמיין, כאמצעי המסייע להתמצאות ובאופן זה להשרדות. ואמנם סיווג של חפצים, מצבים, אנשים וכדומה, מסייע להבין את הסביבה הקיומית באמצעות תיוג והכללות, ובדרך זו להבחין בין נטרף (מזון) לטורף ובין עמית לאויב.

הבנת הסביבה הקיומית היא כלי המשמש לזיהוי איומים והזדמנויות. אך אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ: תיוג והכללה עלולים לעוות את תפיסת המציאות. תיוג והכללה עלולים להנציח תדמית שגוייה ודעה קדומה. חיפוש פתרונות לקשיים המאפיינים מספר מצומצם של קבוצות, הוא פשוט יותר מחיפוש פתרונות לקשיים פרטניים של כל אחד מהפרטים בקבוצות.

תורת המיון (או בשמה המעודכן - מדעי המידע או טִיפּוֹלוֹגְיָה - תורת הטיפוסים.

טיפולוגיה היא כלי עבודה בתחומים שונים, החל בבוטניקה לצורך מיון צמחים, בביולוגיה לצורך מיון בעלי חיים, למשל, דרך אנתרופולוגיה למיון תרבויות, סוציולוגיה למיון קבוצות על פי סגנון התנההגותם, פסיכולוגיה למיון אנשים וכלה בתורת הניהול לצורך מיון סגנונות ניהול וסוגי ארגונים (במגזרים השונים של המשק).

מיון לקבוצות היה מוכר כבר על ידי אבותינו ("כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּיבְּרָה תּוֹרָה" נכתב בהגדה של פסח). היוונים הקדמונים סיווגו את האוכלוסיה לשלושה טיפוסים: פיקני, אסטני ואתלטי. לכל טיפוס הם ייחסו מבנה פיזי, אישיות ופוטנציאל למחלות נפש. בהמשך מוצגות דוגמאות אחדות של טיפולוגיות שנעשה בהן שימוש למטרות מגוונות.

ריבוי סוגי המיון מעיד על התחושה שעדיין לא נמצא הסיווג האולטימטיבי אך קיימת הסכמה שמיון לקבוצות עוזר להסביר תופעות גַּשְׁמִיּוּת, נפשיות, חברתיות ורוחניות.

להלן מוצגת רשימה חלקית של שימושים אפשריים למיון של סגנונות התנהגות:

  • התאמה בין שחקנים לצורך בנייה של צוות משלים;

  • ניבוי ושיפור איכות תקשורת בינאישית;

  • התאמה של ארגון לשוק ו/או לקהילה;

  • התאמה של עובד לעיסוקיו;

  • הגדרת תפקיד;

  • אפיון צוות;

  • פתרון קשיים בנושאי  בכלכלת משפחה;

 

סגנונות התקשורת מושפעים מסגנונות ההתנהגות השונים והם מתבטאים בתהליכי ניהול כמו הנעה לפעולה (ליצירת מוטיבציה), תהליכי משא-ומתן, קשרי ספק-לקוח וקשרי עובד-מעביד. סגנונות התקשורת מתבטאים גם בתהליכי טיפוח זוגיות, בקשרי הורה-ילד, בתהליכי הוראה, הדרכה ועוד ועוד.

להלן דוגמאות של טיפולוגיות שנעשה בהן שימוש למטרות מגוונות:

 קבוצת מיון / טיפוסים

מנהל תוקפן, מתייחס, משתף, מנהלן

מנהל משימתי P, יצירתי E, מנהלן A, מתכלל I. סגנונות האלה מְכַּכְבִים בתורת אדיג'ס

המנהל הַמּוֹכֵר, המספר, המשתף, המאציל

סגנון תקשורת ע"פ Humanication: תומך, מקדם, מנתח, משימתי

תשעת טיפוסי אניאגרם: המחוקק, המסייע, הביצועיסט, הדרמטי, המדען, הספקן, הנהנתן, הבוס, משכין השלום.

מלנכולי, עצבני, אופטימי, שליו

שקרן, חנפן, צר עין, חסר טעם... (בסך הכול 30 סוגי טיפוסים)

מקרב, מתנגד, מרוחק

משתלט, נמנע, משיגן

אנשים (מוחצנים, מופנמים); 

תפקוד רציונלי (על בסיס חישה, רגש); תפקוד לא רציונלי (על בסיס רגש, אינטואיציה)

מבקש תשומת לב, כוחני, חסר אונים, נקמן

המנהל הדמוקרט, הסמכותי, האדיש

קבוצת הסמכות, קבוצת השווים, קבוצת הנמוכים

מבנה גוף אנדומורפי, מזומורפי, אקטומורפי

טיפוס-עליון, נחמד, שולט, נמנע

ראקטיבי, פרואקטיבי

מנהיג חברתי, מנהיג משימתי

שם החוקר

קנת הרטלי בלנצארד, 1985

שם החוקר

היפוקרטס מקוס, 377-460 לפנה"ס

תיאופרסטוס, 400 לפנה"ס

(קארן הורני (1885-1952

אלפרד אדלר (1870-1937)

קרל גוסטב יונג (1875-1961)

רודולף דרייקורס  (1957, 1989)

קוק לוין

ארנסט בקר, 1973

ויליאם שלדון, 1954

נירה כפיר, 2009

סטיבן קובי, 1989

רוברט ביילס, 1949

רדין, 1970

Allen J. Row

יפתח שגיב, 1951

גיאורג איבאנוביץ' גורדייף (1866-1949)

Six Leadership Styles

סגנונות ניהול

סגנונות הניהול עפ"י אדיג'ס

ארבעה סגנונות התנהגות

Which Leadership Style

Is This?

Situational Leadership Types: Examples

Leadership Styles

סגנונות תקשורת שונים

חוזרים מחופשה...