רקע לסיפור 2036

ראשית, הסיפור יתרחש בעתיד... בעתיד הלא רחוק... נניח, בעוד 10 או 20 שנה... אני מתייחס לעתיד שנוכל, רובינו, להגיע אליו עוד בחיינו... ובכן, מה צפוי לנו בעוד 20 שנה? לא מעניין אתכם? העתיד הזה אינו רחוק במיוחד! כי הזמן ממהר לברוח!!! והרי באמצעות מחקרי עתידים המבוצעים בעזרת שיטות וכלים מדעיים באוניברסיטאות הטובות בעולם ובארץ... אפשר לראות את העתיד להתרחש, בהסתברות גבוהה למדי... (צפו בראיון עם פרופ' דוד פסיג, החל בדקה 8:12).

על בסיס זה, ועל רקע הסכסוכים בעולם ובמזרח התיכון... ובהמשך לתבוסת רוסיה במלחמת 200 הימים (מלחמת העולם השלישית שהתרחשה בשנת 2020), צמצמו המעצמות את תקציבי מחקרי החלל שלהם והפנו משאבים אדירים לנושאי בטחון והתמודדות עם אתגרים פנימיים, כדי ללקק את הפצעים ולשקם את הכלכלה והחברה.

שיתוף הפעולה בין רוסיה ** לארה"ב לצורך היערכות מפני פגיעת אסטרואידים, לא הגיע לכדי בשלות, כמובן. ESA ** - סוכנות החלל האירופית הכריזה כי לא תַּפְנֶה משאבים להריסת אֶפּוֹפִיס או להטיית מסלול תנועתו. שבועות אחדים לפני יום שישי המטלטל, בתאריך 13.4.2029, החלו להתפרסם מאמרים מסמרי שיער על הצפוי לנו שבע שנים מאוחר יותר, ביום חמישי 13.4.2036. (את הסרטון, שהפך להיט בתוך זמן קצר, הכין טוני דארנל במסגרת פרויקט   Deep astronomy ותורגם לעברית בידי צוות אתר דוידסון אונליין - מכון ויצמן למדע).

הסיכוי לשיתוף פעולה בין המעצמות היה אפסי. ברירת המחדל לתפיסת אזרחי העולם, הייתה כי כל מדינה תאלץ להתמודד בכוחות עצמה עם תופעת העלטה המתמשכת.

על פי הסיפור, התפתח במזרח התיכון תהליך שׁוֹנֶה... השתלשלות אירועים בלתי צפויה לחלוטין... התהליך החל להבשיל בזכות הבנת ההיגיון המסתתר מאחורי עיקרון winwinwin. העיקרון תואר עשרות שנים קודם לכן, בווריאציות רבות[1] ולא מומש במלואו בגלל ההתפתחות האטית מאוד של ההתנהגות האנושית.

מדינות המזרח התיכון שינו, בהדרגה, את סדרי העדיפויות שלהן... לאט לאט נדחו הסכסוכים חסרי החשיבות בין השיעים לסונים... בין המוסלמים לבין הנוצרים והיהודים... פתאום התגלה אויב אמתי... איום גדול ומפחיד... אכזר אף יותר יותר מדאעש... אויב שאינו מבחין בין טוב לרע... בין לוחם לתינוק, בין מוסלמי ליהודי... בין ישראלי לפלשתיני, מצרי או טורקי... אֶפּוֹפִיס הוא האויב המשותף אשר יפגע בכולם ללא הבחנה... אֶפּוֹפִיס החל לחדור לתודעת ההמונים באביב של שנת 2029.

דיון סוער שצילומי וידאו ממנו דלפו ממסדרונות בית המחוקקים הישראלי, בסתיו 2031, אל הרשתות החברתיות עורר שיח רב לאומי.

יוזמי השיח הפנימי בישראל, ביקשו להעתיק רעיונות מתכנית המליון שערך דוד בן-גוריון. יוזמי השיח ביקשו לבצע ניתוח אסטרטגי שיגרתי תוך כדי שימוש בטכניקות בסיסיות כמו SWOT ** ** ו-PEST ** ** ** כדי להבין את החולשות והעוצמות שלנו, כמדינה... על רקע ההזדמנויות והאיומים שמציעות לנו מדינות העולם בכלל, והעמים במזרח התיכון בפרט. מסקנות הניתוחים האלה, להערכת יוזמי השיח, יעזרו לנו להבין טוב יותר, את המקרה הפרטי של מדינת היהודים ** ** הממוקמת בלב ליבה של אוכלוסייה מוסלמית עוינת...

שנתיים לאחר שְׁאֶפּוֹפִיס החל לזעזע את תודעת האנושות (בשנת 2031)... החלו תושבי המזרח התיכון ללחוץ על מנהיגיהם לשתף פעולה עם כל מי שרק יוכל לסייע במאבק כנגד האיום המשותף... בחודש אוגוסט המהביל של שנת 2031 היו מנהיגי טורקיה, ירדן, מצרים, ישראל והרשות הפלשתינית בשלים לעבודה משותפת בפרויקט בעל טווח של חמש שנים בדיוק! אף לא יום אחד נוסף... המימון הגיע בעיקר מקטאר, אך גם מערב הסעודית, השוק האירופי המשותף וארה"ב. מדענים ומהנדסים שהגיעו מארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, יפן וקוראה הדרומית תרמו באופן שלא יאומן למאמץ המשותף.

הוקמו צוותי מחקר ופיתוח רב לאומיים... עלילות הסיפור מתחילות בערך בתקופה זו - אוגוסט 2031.

צילומים ממהלך הדיון המקדים פורסמו באמצעי התקשורת השונים, מוקדם מהמתוכנן, ללא צנזורה... ועוררו פולמוס ציבורי סוער ורגשי. 

 
 

"אני זוכר" סיפר ירון בטקס סגירת פרויקט אֶפּוֹפִיס, "אני זוכר את המקרה, כאילו זה היה אתמול... המהומה החלה בהודעה מתפרצת של y-net ובציוצים מכל הרשתות החברתיות שהתחברתי אליהן בזמנו... צילומי וידאו הודלפו מהדיון האסטרטגי הסודי של ועדת הכנסת לענייני מדע וטכנולוגיה... בזמן אמת... אני לא אשכח את זה... בדיון השתתפו בכירי המשק. צילום הווידאו הראשון נערך באמצעות מצלמת חובבים, למרות דרישה מפורשת מהמשתתפים להפקיד את הטלפונים הניידים שלהם בידי אנשי הביטחון, בכניסה לאולם המליאה. המצלמה הוסתרה, כפי הנראה, במסגרת המשקפיים של אחד מהמשתתפים בדיון... שֵׁם המדליף לא פורסם עד היום...

צילום הווידאו התמקד בפניו של פרופ' גיל ביטון, ראש המחלקה לחקר הסכסוך הישראלי-פלשתיני. המצלמה מהדור השלישי, כפי הנראה, התמקדה בפניו המיוזעים של פרופ' ביטון, אשר נע ממקום למקום בהתרגשות... ניכר היה שגיל... סליחה, פרופ' ביטון... אינו מצליח לשמור על סגנון הדיבור המאופק שאפיין אותו. תנועות ידיו ופניו הלוהטים, ממש ביטאו את סערת רגשותיו: 'מה אתם לא מבינים?' כמעט צרח. 'ישנן שאלות יסוד שאנחנו חייבים להשיב עליהן לפני בדיקת ההיתכנות הטכנולוגית...'. שפתיו רעדו בהתרגשות. הוא לא יכול היה לנחש שחצי מאוכלוסיית העולם תצפה בו שעה מאוחר יותר. 'תגידו... אתם מטומטמים או מה?' הוא שאג. הייתי בטוח שהוא עומד להתעלף שם... 'הרי גם אם מדינת ישראל תצליח לממש את אתגרי ההישרדות בתנאי עלטה' הוא צעק בקול צרוד והפסיק. השתיקה הייתה מביכה, כי הוא שתק הרבה זמן ואז המשיך בקול שקט יותר. 'אז תהייה לנו חקלאות מתקדמת שתאפשר לנו לשרוד... נוּ, שׁוֹיְין... אז מה? ננצח בקרב??? אבל נפסיד במלחמה!!!'. רחל סעדי, שרת המדע, ניסתה לעצור את שטף דבריו והוא פשוט התעלם ממנה... 'אנחנו נהייה המדינה היחידה באזור שיעמדו לרשותה מחסני מזון מתחדשים... כל המדינות סביבנו ילטשו עיניים לעבר האוצר שברשותנו... תזכרו שיהיה חסר אוכל בעולם... האנשים מסביב, אלה שאינם אזרחי ישראל, יהיו רעבים... אבל ממש רעבים... הם ינהלו נגדנו מלחמת קִיוּם... על החיים ועל המוות... האלטרנטיבה שלהם תהייה למות ברעב... זה אמתי!!!' אמר פרופ' ביטון והמשיך בעיניים בורקות מהתרגשות: 'הרי חוקי המוסר ישתנו... חוקי הג'ונגל ישתלטו באזור... הרבה מעבר למה שהכרנו עד כה...'. "ואני  אומר" המשיך ירון, "וזה היה בולט מאוד... לדעתי, הוא אפילו לא הזכיר את חוקי הצדק והמוסר היהודי, שכל אזרח במדינת ישראל מחויב להם... זה היה הקטע הראשון שדלף אל התקשורת המקומית ובתוך מספר שעות, הסרטונים התפשטו ברשתות החברתיות והגיעו לעיני ולאוזני כל בית שני בארה"ב ובאירופה". אז ככה זה התחיל...

 

[1] מדוע winwinwin?