דילמת גיל וגל

עיינו במושג צוות משלים.

אתגר חדש ניצב בפני יעל, ראש הצוות – עליה להעביר את גיל וגל למשרד משותף. במשרד יש חלון רחב אחד המשקיף לנוף משגע וריהוט סטנדרטי (שני שולחנות שאי אפשר להחליפם, שני כסאות ומדפים לספרים).

ליעל ברור כי שני השותפים למשרד יחמדו את החלון וירצו למקם את שולחנם מולו. גיל וגל הם עובדים חרוצים ונאמנים, שניהם בני אותו גיל ומעמד בארגון ועליהם להמשיך לעבוד כצוות גם בעתיד.

האתגר הוא לחלק את שטח המשרד לשני איזורים בצורה שתתפס על ידי שניהם כחלוקה הוגנת, מבלי לפגוע ביחסי הידידות שביניהם.

כפי שנראה בתרשים א', דלת המשרד קבועה על הקיר הצר ומול הדלת נמצא חלון הזזה.

המשחק נראה, לכאורה, כמשחק סכום אפס. אחד יזכה בגדול לכשיתמקם בסיפוק מול החלון והשני ירגיש מקופח. ההחלטה קשה.

פתרון מנהל

ליעל חשוב שגיל וגל יהיו מרוצים מהפתרון, כדי להמנע מפגיעה במוטיבציה שלהם בעבודה. יעל מעוניינת  לשמור על תחושת הוגנות. לצורך העניין קוראת יעל לגיל ולגל, פורסת בפניהם את תרשים המשרד החדש ומוסיפה: "החדר היחיד שהצלחתי להשיג מתואר בתרשים. כדי למנוע ויכוחים מיותרים, גיל יחלק את המשרד לשני אזורים וגל יבחר את האזור המתאים לו".

יעל העריכה שגיל יחפש פתרון הוגן, משום שהוא יפסיד במקרה של פתרון בלתי מאוזן: אם הפתרון לא יהיה מאוזן, יבחר גל באזור בעל היתרון (ליד החלון) וגיל יצא פרייר – הוא גם יתכנן את המבנה הפנימי וגם תישאר לו הפינה שאינה מפתה.

גיל חייב, אם כך, לחפש פתרון יצירתי - להתחשב באינטרסים האישיים שלו אך גם באילוצים (ממדי החדר והשולחנות, למשל) ובמערכת הציפיות של גל.

גיל נטל את התרשים ופנה לחדרו, בתחושה מעיקה, שיעל מסרה, למעשה, לידי גל את הזכות לבחור במקום המועדף: ליד החלון.

גיל לגם מספל הקפה שהכין בדרך לשולחן עבודתו והחל לבחון את החלופות השונות.

האפשרות המתוארת בתרשים ב' אינה מעשית, למרות שהיא החלופה ההוגנת ביותר: גיל וגל יהנו מהחלון במידה שווה אך יתקשו לחלוק את מקום העבודה באופן זה.

גם הפתרון שמתואר בתרשים ג' מייצג מצב לא מעשי מכיוון שגל ינצל את ההצעה ויבחר את השולחן הסמוך לחלון. הפתרון המתואר בתרשים ד' אינו שונה במהותו מהחלופה שמוצגת בתרשים ג' וגם הוא אינו מייצג מצב מאוזן.

גיל חש כי הוא מיצה את כל האפשרויות אבל החליט שלא לוותר. ברור היה לו כי כדי למנוע התלקחות של סכסוך על רקע כזה, עליו לחרוג מהחשיבה הנורמטיבית ולנסות לחפש פתרון שונה לחלוטין.

ניתוח מקרה

החלופה שמוצגת בתרשים ב' אינה מעשית בגלל האילוצים: ממדי החדר וממדי השולחנות. החלופות המתוארות בתרשים ג' ובתרשים ד' מספקות פתרון בלתי מאוזן לארגון, שיפעיל שני עובדים בלתי מרוצים – גיל הפרייר וגל שיאלץ להתמודד עם תסכולי גיל. איכות התקשורת הבינאישית ביניהם עלולה להפגע. אגב, גם אם גל יחליט לוותר למען שלום בית, ויבחר במקום המרוחק מהחלון, הוא ישאר מתוסכל מהחלטתו ואיכות עבודת הצוות שלהם תפגע גם כן. יעל תאלץ להשקיע מזמנה ביישוב הסכסוך שצפוי להתפתח ביניהם ויעילות עבודת הצוות תפחת. הפתרון האופטימלי נמצא אי שם בין מערכת האילוצים, בתנאי שתהייה מובנת וברורה לשחקנים, לבין מערכות הציפיות והצרכים (האינטרסים האישיים) של כל אחד מהשחקנים.

ניהול סכסוכים הוא נושא שנדון בתורת המשחקים: כל שחקן מנסה לנתח מה מבקש השחקן האחר להשיג, ומה עשוי להיות בעל ערך עבורו ועבור הצד האחר. כשמתחשבים בצרכי שני הצדדים, מתקבל פתרון יציב לטווח ארוך.

ברוח גישת Win3, גיל ניסה  להבין: "מה הם הדברים שגל היה שמח למצוא במשרד, מלבד חלון הפונה אל נוף משגע?"

הרשימה שהכין, כללה ציפיות וצרכים מגוונים:

  • גישה מהירה לדלת היציאה;

  • שטח פרטי גדול ומרווח;

  • פרטיות;

  • לשבת עם הפנים לכניסה כדי להקביל בחיוך את פני הנכנסים למשרד;

  • מסך המחשב בעמדת העבודה לא יראה לאורחים הנכנסים למשרד;

גיל עיבד את הפתרון שיספק את שניהם, תוך כדי הכנת הרשימה. אם יוסיף מחיצה  שתחלק את החדר לשני חלקים בלתי שווים (נניח ביחס 1:2) כפי שמוצג בתרשים ה', יתקבלו יתרונות לאיזור שאין בו חלון. כל שיידרש גל להחליט הוא לבחור בין שטח פרטי קטן הכולל חלון ענק שפונה לנוף משגע, לבין שטח פרטי מרווח הכולל את היתרונות המוצגים ברשימה שהכין. "כל בחירה של גל, תתאים לי" הרהר גיל בסיפוק, כאשר הציג את הפתרון בפני יעל וגל.