ניתוח מקרה

החלופה שמוצגת בתרשים ב' אינה מעשית בגלל האילוצים: ממדי החדר וממדי השולחנות. החלופות המתוארות בתרשים ג' ובתרשים ד' מספקות פתרון בלתי מאוזן לארגון, שיפעיל שני עובדים בלתי מרוצים – גיל הפרייר וגל שיאלץ להתמודד עם תסכולי גיל. איכות התקשורת הבינאישית ביניהם עלולה להפגע. אגב, גם אם גל יחליט לוותר למען שלום בית, ויבחר במקום המרוחק מהחלון, הוא ישאר מתוסכל מהחלטתו ואיכות עבודת הצוות שלהם תפגע גם כן. יעל תאלץ להשקיע מזמנה ביישוב הסכסוך שצפוי להתפתח ביניהם ויעילות עבודת הצוות תפחת. הפתרון האופטימלי נמצא אי שם בין מערכת האילוצים, בתנאי שתהייה מובנת וברורה לשחקנים, לבין מערכות הציפיות והצרכים (האינטרסים האישיים) של כל אחד מהשחקנים.

ניהול סכסוכים הוא נושא שנדון בתורת המשחקים: כל שחקן מנסה לנתח מה מבקש השחקן האחר להשיג, ומה עשוי להיות בעל ערך עבורו ועבור הצד האחר. כשמתחשבים בצרכי שני הצדדים, מתקבל פתרון יציב לטווח ארוך.

ברוח גישת Win3, גיל ניסה  להבין: "מה הם הדברים שגל היה שמח למצוא במשרד, מלבד חלון הפונה אל נוף משגע?"

הרשימה שהכין, כללה ציפיות וצרכים מגוונים:

• גישה מהירה לדלת היציאה;

• שטח פרטי גדול ומרווח;

• פרטיות;

• לשבת עם הפנים לכניסה כדי להקביל בחיוך את פני הנכנסים למשרד;

• מסך המחשב בעמדת העבודה לא יראה לאורחים הנכנסים למשרד;

​

גיל עיבד את הפתרון שיספק את שניהם, תוך כדי הכנת הרשימה. אם יוסיף מחיצה  שתחלק את החדר לשני חלקים בלתי שווים (נניח ביחס 1:2) כפי שמוצג בתרשים ה', יתקבלו יתרונות לאיזור שאין בו חלון. כל שיידרש גל להחליט הוא לבחור בין שטח פרטי קטן הכולל חלון ענק שפונה לנוף משגע, לבין שטח פרטי מרווח הכולל את היתרונות המוצגים ברשימה שהכין. "כל בחירה של גל, תתאים לי" הרהר גיל בסיפוק, כאשר הציג את הפתרון בפני יעל וגל.