צרכים ואינטרסים  - עולם של אפשרויות  
(חיים שפירא  - תבונה ורגישות בניהול ) 

צורך מייצג תחושה של חֶסֶר. אינטרס מייצג שאיפה להשלמת החֶסֶר. 

המושג צורך נקשר אל תיאוריה פסיכו-סוציולוגית שהציג מַסְלוֹ בשנת 1954. תאוריה זו סייעה להבין  את המניעים הגלויים והסמויים של התנהגות אנושית, וזאת באמצעות הבנת מערכת האינטרסים של הפרט או הקבוצה. תיאוריה זו אפשרה גם לתת הסברים ראשוניים לאירועים אנושיים חברתיים שונים ומגוונים. בְּשׁוֹנֶה מהמושג צורך שנתפס כלגיטימי והכרחי להתפתחות, המושג אינטרס אישי נתפס בחברה כגורם שלילי אשר מניע אנשים לפגוע, לכאורה, באחרים – בצרכים ציבוריים. 

לכן לרוב, אינטרסים אישיים מתורגמים (במרבית המקרים שלא בצדק) כמנוע שלילי להשגת טובות הנאה.

אינטרסים אישיים מביאים לידי ביטוי צרכים אישיים, המניעים אנשים לפעול ובאופן זה להשיג יתרון תחרותי לעצמם. יתרון תחרותי מאפשר לאחד לזכות בהישגים גבוהים יותר מהאחר ולעיתים על חשבונו. האם לא מדובר בתהליך הישרדותי המתקיים בדרך הטבע? האומנם אינטרסים אישיים הם באמת גורם כל כך שלילי שצריך להוקיע אותו? האם יתכן שאינטרסים אישיים הם, בסך הכול, אינסטינקטים טבעיים – דחפים אנושיים שבזכותם הגענו להישגים המדהימים של הגזע האנושי? האומנם אינטרסים אישיים הם גורמי הנעה הנחוצים כדי להתקיים, להתפתח, להגיע להישגים?

השאלה המעניינת נוגעת בפרשנויות שאנו מייחסים ליתרון תחרותי:

מצד אחד, אינטרסים אישיים מעוררים אותנו לפעול, ליזום, לשאוף ליותר... פירות האינטרסים האישיים עשויים להתבטא בהישגים ובצמיחה... 

מצד שני, אינטרסים אישיים שאינם מתחשבים באילוצים או כאלה שאינם תחומים בגבולות של מַצְפּוּן וערכים, עלולים לגרור אותנו אל מֵעֵבֶר לגבולות של יציבות חברתית. את הגבולות האלה אנו מע=כנים בשם גבולות החַמְדָנוּת.

גבול החמדנות (greediness) מייצג קוד מיוני אשר מפריד בין כדאיות לחוסר כדאיות, לממש קשרי גומלין או לבנות עתיד משותף בין בני אדם. 

כאשר שחקן מהמר על בניית קשרי גומלין מעט מתחת לגבול החמדנות, יתפתחו אמנם קשרי קשרי גומלין אבל עם תחושת מועקה אצל הזולת שעלולה להתפרץ מאוחר יותר. 

נדיבות, מצד שני, מהדקת קשרים והשפעתה ניכרת בטווח הבינוני והארוך.

לתפיסתנו, אינטרס אישי הוא כלי חיובי וחיוני לתפקוד של פרט או ארגון.

מפת הצרכים של שחקן 
(מבנה מפת הצרכים אינו היררכי (כפי שמסבירות תאוריות הצרכים של מאסלו, אלדרפר ואחרים)
כל הצרכים, האינטרסים, הערכים וההרגלים על פי הגישה הזו, מצויים במישור אחד.
התעדוף של שחקן נקבע על פי מגוון של משתנים כמו, למשל:

והכל דינמי ברמת אי-ודאות גבוהה.             

אינטרסים אישיים, בנסיבות מסוימות, יכולים להניע שחקנים להלחם האחד באחר להשגת האינטרס או לקפוא ללא פעולה בגלל פחד מתגובה שגוייה שעלולה, לתפיסתם, לגרום לנזקים גדולים ומפחידים. סגנון התגובה מוסבר באמצעות מנגנון FFF ומתבטא גם במודל אפרת.

יתכן שאינטרסים אישיים ברובד הגשמי, מוחשיים יותר מהאינטרסים בשלושת הרבדים האחרים, שהם בעלי עוצמה לא פחותה. 

בכל מקרה, ניתן להסביר את מקורות האינטרסים האישיים באמצעות מנגנוני ההישרדות - בכל ארבעת הרבדים הנ"ל.