top of page

העלילה בפרק זה מהווה המשך לאירועים שתוארו בפרק 14 שבמהלכם התלבטו העובדים והמנהלים של פרויקט אלון ירוק בשאלה "כיצד לשלוט במשאב הזמן". ירון, התוכניתן הראשי של חברת תע"צ ניהל את הדיון.

TOP
עצלות וחריצות, תבונה וטיפשות

"ירון, ירון... אם כבר אתה מדבר על ניהול משאב הזמן, דבר גם על ניהול המשאב האנושי... תזכיר לפחות את מטריצת פון מֶאנשטיין" , הציע מיכה בסבר פנים רציני.

"לא מכיר" מלמל ירון במבוכה.

"אל תגיד לי שאתה לא מכיר את הקשר שבין אנשים עצלנים וחרוצים לבין התפוקות... זאת אומרת תוצאות העבודה שלהם..."

"וואו, תפסת אותו על חם" צהל דּוּדוּ.

"ואתה... אתה מכיר?" שאל מיכה.

"אני לא מכיר אבל אני לא ירון... הוא הרי מכיר הכול..."

"מה קורה לו?" תהה. "מדוע הוא מחפש לפגוע?"

"אז תקשיב" המשיך מיכה. "הגנרל הנאצי פוֹן מֶאנשְׂטַיְין ראה בדמיונו ארבע קבוצות של קצינים בצבא הגרמני...". בצעד נמרץ פנה לעבר הלוח ומילמל: "כבר מזמן לא היה שימוש ללוח הזה". בזריזות מחק קטע קטן מהלוח, שרטט טבלה והחל למלא אותה בעודו מדבר.

"הגנרל ההוא הבין, כפי הנראה, את המהות של עיקרון 80:20 בצורה אִינְטוּאִיטִיבִית ועל בסיס התּוֹבָנָה הזו הוא הציע שיטה להצלחה... זאת אומרת, שיטה להצליח בקריירה...".

"מעניין... מעניין" צייצה ג'ין. "אפשר, באמת, לראות כאן את הקשר לניהול משאבי הזמן..."

"אני ממשיך אבל שכל אחד יחפש באיזו משבצת הוא נמצא היום, ויחשוב טוב טוב לאיזו משבצת הוא רוצה להגיע..."

הנוכחים חייכו בסקרנות.

לפתע נשמעה דפיקה בדלת. מיכה הציץ בשעונו ופלט: "שִיט, הזמן עבר... טוב, נמשיך בשבוּעית הבאה...".

רינה - פקידת הקבלה הבלונדינית של "המוסד" פתחה את הדלת לכדי חריץ דק והודיעה בקול סמכותי: "מרים... מפרויקט TDF-38... היא הודיעה שאתם יכולים להמשיך עוד חצי שעה... אבל בדיוק עוד חצי שעה".

"תודה" אמר מיכה "זה הגיע בדיוק בזמן..."

ירון בלע חיוך והתבונן במיכה. "נקווה שהוא לא יגזול לי את כל הזמן" הרהר.

"כל אחד רוצה להיות במשבצת של האנשים החרוצים והנבונים" הביע יורם את דעתו. "זה המפתח להצלחה... לא?"

"יורם... התשובה שלך מאוד מוצאת חן בעיני... כל הכבוד... זה, באמת המפתח להצלחה... במיוחד בעבודת צוות"

יורם חייך בסיפוק והרהר: "זו הפעם הראשונה שהוא מבחין בי... זו הפעם הראשונה שהוא מחמיא לי בנוכחות החבר'ה..."

מיכה שירבט במשבצת המתאימה: "קצינים שהם גם חרוצים וגם נבונים הם אנשי צוות מצויינים שבודקים כל פרט. כדי להצליח אתה צריך קצינים כאלה סביבך...".

"במושגים שלנו" אמר דּוּדּו ועיניו זרחו. "במושגים שלנו, אנשי הצוות חייבים להיות חרוצים ונבונים, כדי שהפרויקט יצליח. ואז... אז גם אפשר לעמוד בלו"ז - בלוחות הזמנים" תיקן וחייך לעבר מיכה.

"הטיפשים שהם גם עצלנים הם הכי בעייתיים" הציעה מירי. "הם הכי מסוכנים! הם אלה שנוגסים בעוגת הזמן ומחסלים אותה באיטיות... עצלנים שהם גם טיפשים, לא עלינו, צריכים לעבוד בפרויקטים אחרים..."

"או בהסתדרות" תיקן צביקה.

"אתם צודקים שגם טיפשים וגם עצלנים לא צריכים לעבוד ב 'אלון ירוק' " חייך מיכה. 

חץ - חזור.png

"אבל... אבל מיד נראה שבעצם, הם לא ממש הכי מסוכנים...".

"תמשיך, תמשיך", האיץ בו ירון.

"אם הם כבר משתתפים בפרויקט, אז פשוט צריך להתעלם מהם... להדיר אותם ממשימות חשובות או דחופות ולתת להם להרגיש מיותרים. כשהם מרגישים כך..." המשיך מיכה, השתתק לרגע ועידכן את הטבלה.

"אז מי הכי מסוכנים?" התעניין ירון.

"טוב, זה כבר ברור" חייכה יעל. "אנשים טיפשים שהם גם חרוצים... חבל על הזמן... הם עושים שטויות בצורה יעילה... אבל במחשבה שנייה, הם מייצגים את ההבדל הקלסי שבין יעילות ואפקטיביות... הם עושים דברים מטופשים ביעילות ומבלי לקדם את מטרות הפרויקט..."

"מצא חן בעיני" אמר מיכה ורשם במשבצת המתאימה: "קצינים שהם חרוצים אבל טיפשים מהווים איום ומטרד וחייבים להיפטר מהם בהקדם כי הם יוצרים לכולם עבודה שלא מקדמת את המטרות".

"אז נותרה לנו המשבצת האחרונה" המשיך מיכה. "מה לדעתכם מאפיין את האנשים שהם אמנם נבונים אבל... אבל, מה לעשות, הם גם  ע צ ל נ י ם?"

"אלה אנשים שלא מנצלים את הפוטנציאל שלהם" קפץ יורם.

לא... לא ממש..." הרים את קולו מבלי להביט לעברו וסרק במבטו את המשתתפים.

לאחר שתיקה קצרה לגם לגימה הגונה מהאוויר הדחוס והמשיך: "אנשים שלא מנצלים את הפוטנציאל שלהם הם אמנם עצלנים... וגם טיפשים... אבל במקרה הזה הרי מדובר בבני אדם נ ב ו נ י ם".

"אנשים כאלה מנסים לברוח מאחריות באמצעות התחכום שלהם... בעזרת מניפולציות על אנשים..." ניסה יורם שוב להבהיר את עמדתו. "בתבונתם הם מתחמקים מהעבודה... והאחרים... האחרים צריכים לעשות את העבודה במקומם... דווקא האנשים האלה הם המסוכנים" סיכם והמרירות ניכרה היטב בקולו.

"עוד מישהו?" ניסה מיכה לעודד הצעות.

"אני חושבת על מה שיורם אמר" הצטרפה יעל. "ואני חושבת שהוא צודק".

"מי עוד?" המשיך מיכה לשאול כשהוא מתעלם מדברי יעל.

"קצת סבלנות ותקבל גם את התשובה שלי" התפרצה לדבריו בכעס והמשיכה. "קבוצת האנשים הזאת... בגלל שהם עצלנים אבל נבונים... הם יודעים לסנן את 80% מהדברים שלא יקדמו אותם ולכן גם לא יעשו אותם... או פשוט יעבירו אותם לאחרים... כן, כן... גם בעזרת מניפולציות... אתם קוראים לזה 'האצלת סמכויות' אבל זו מניפולציה..."

"תמשיכי... תמשיכי..." חייך מיכה וסימן לה בכף ידו ובתנועת ראשו להמשיך.

"שים לב... בזכות העובדה שהם עצלנים אבל יש להם מספיק שֵֽׂכֶל כדי להמציא כל מיני שיטות או כלים כדי לייעל את העבודה... כדי להספיק יותר... אז במקרה הזה, דווקא העצלנות היא היתרון שלהם... היא הגורם שמניע אותם לחשוב איך להתייעל... איך לפשט את העבודה"

"מקסים!" החמיא לה ירון ששתק עד כה.

"גם אני מסכים איתך" אמר מיכה והשלים את הטבלה: "קצינים שהם עצלנים ונבונים יגיעו לתפקידים הבכירים. למה? כי הם יודעים לבנות סידרי עדיפויות בצורה אפקטיבית וגם... להאציל סמכויות".

חץ - חזור.png

"פסק הזמן הזה היה מצויין" חייך ירון וטפח בעדינות על כתפו של מיכה. "תודה..."

מיכה הניד ראשו וחייך.

"ואם יש להם מספיק קשרים..." קפץ צביקה, "אז הם יכולים להיות גם טיפשים... לא רק עצלנים... הם בסך הכול צריכים לדעת לדבר... לא שום דבר מעבר לזה... כדי לטפס... רק התמימים עובדים... החרוצים שהם גם טפשים".

"אם לא שמת לב" הנהן מיכה בראשו, "אז זה בדיוק חלק מהתבונה, לא? לדעת ליצור את הקשרים המתאימים... לדעת לשכנע... ולהשפיע... להזיז דברים!"

"אני למדתי דבר מאוד חשוב מהטבלה" הנהן ירון. "למדתי שאנשי הצוות... שהעובדים... חייבים להיות נבונים סֶה טוּ... כולם חייבים להיות נבונים כדי לנהל בצורה אפקטיבית אבל גם יעילה את משאבי הזמן..."

"כולם צריכים להיות גם חרוצים" המשיך יורם.

"ממ.. מהטבלה אני לומד שלא בהכרח..." השיב ירון. "לפעמים דווקא עַצְלוּת יכולה להיות תכונה חיובית... העצלות מניעה את האנשים הנבונים לעשות את הדברים החשובים לפני הדברים הדחופים... העצלנות מניעה אותנו להמציא פטנטים כדי לעשות את הדברים בצורה יעילה יותר...לא?"

"לא הבנתם את הפואנטה" התערב צביקה. "השורה התחתונה היא שלטיפוס עָצֵל וְנָבוֹן יש סיכוי גבוה יותר לטפס למעלה במדרג הארגוני..." אמר וסקר את עיניהם של המשתתפים אחד לאחד. "אתם מבינים את זה? חכם ועצלן הוא מנהל 'טוב' כי יש לו את היכולת להבחין בין עיקר לטפל, הוא יודע להתעלם מהדברים שלא מקדמים אותו לדרג הניהולי הבא ולהעמיס על אחרים את העבודה שהוא צריך לעשות... אתם קוראים לזה, בשפה מעודנת 'להאציל סמכויות' לכן הוא חכם... לדעתי..." המשיך וצימצם את עיניו לכדי שני חריצים דקים. "נו... מה שמו? הגנרל הנאצי הזה... פוֹן מַשֶּׁהוּ...".

"אבל" קפץ מיכה שנראה נרגש במקצת. "אנשי מקצוע מעוּלים, אנשי צוות טובים הם, כמו שאמר יורם... הם טיפוסים נבונים וגם חרוצים שעושים עבודה מקצועית ואיכותית... ולכן הם יהיו תמיד בעלי ערך לפרויקט... למפעל...  זֶ ה  המפתח להצלחה! דווקא הם תורמים יותר מאחרים לסביבה... לפרויקט".

"במלים אחרות אתה אומר שלעבוד קשה ובצורה חכמה זה המפתח להישרדות" הוסיף  צביקה.

"למה אתה הופך את זה למשהו שלילי?" רתח מיכה. "כולם מחפשים אנשים חרוצים, נבונים ונחושים והם אלה שבסופו של דבר יגיעו להישגים..."

"אל תכעס" השיב צביקה. "זה לא אישי... אבל מנהל עצלן ונבון יוכל לטפס לתפקיד הבא אם הוא ידע לתעדף משימות בצורה נכונה... זאת אומרת בצורה שמתאימה לאינטרסים שלו... שתקדם אותו... ומי לדעתך ישלים את המשימות שהוא צריך לעשות אבל הן לא מתאימות לאינטרסים האישיים שלו? הרי את העבודה מישהו בכל זאת צריך לעשות... לא? ולכן הוא חייב לדעת להאציל סמכויות... אז הוא יעביר את המשימות ה'מלוכלכות' האלה לעובדים החכמים שהם גם חרוצים ו... איך אמרת, מיכה? האנשים הנחושים? אלה הדבקים במשימה למרות הקשיים..."

"עוד אתם מדברים" גיחך דּוּדּוּ וטפח קלות על כתף ירון. "שמע... איזו נזכרתי בניתוח דומה שערך איזה איטלקי... הוא דיבר על טיפשים והשפעתם על הפרויקטים... הוא דיבר על סידרה של חוקים..."

"קרלו צ'יפולה?" שאל ירון.

"כן... כן..." התלהב דּוּדוּ.

"אני זוכר משהו..." חייך מיכה. "הוא לא התייחס לפרויקטים אלא להתנהגות אנושית... הוא ניסח ארבעה או חמישה חוקים... בצורה הומוריסטית..."

"מה שאני זוכר" המשיך דּוּדוּ, "זה שגם שם הוא חילק את האנשים לארבע קבוצות".

" שם המאמר היה החוקים הבסיסיים של הטיפשות" נזכר ירון. "אבל חבר'ה, משאב הזמן שלנו מצטמצם במהירות... רק אסיים ותוכלו להמשיך ולהתנצח..."

לחצן חזרה.png
חץ - חזור.png
חץ - חזור.png

המשך בפרק 16 תעדוף משימות

bottom of page