"אם לא שמת לב" הנהן מיכה בראשו, "אז זה בדיוק חלק מהתבונה, לא? לדעת ליצור את הקשרים המתאימים... לדעת לשכנע... ולהשפיע... להזיז דברים!"

"אני למדתי דבר מאוד חשוב מהטבלה" הנהן ירון. "למדתי שאנשי הצוות... שהעובדים... חייבים להיות נבונים סֶה טוּ... כולם חייבים להיות נבונים כדי לנהל בצורה אפקטיבית אבל גם יעילה את משאבי הזמן..."

"כולם צריכים להיות גם חרוצים" המשיך יורם.

"ממ.. מהטבלה אני לומד שלא בהכרח..." השיב ירון. "לפעמים דווקא עַצְלוּת יכולה להיות תכונה חיובית... העצלות מניעה את האנשים הנבונים לעשות את הדברים החשובים לפני הדברים הדחופים... העצלנות מניעה אותנו להמציא פטנטים כדי לעשות את הדברים בצורה יעילה יותר...לא?"

"לא הבנתם את הפואנטה" התערב צביקה. "השורה התחתונה היא שלטיפוס עָצֵל וְנָבוֹן יש סיכוי גבוה יותר לטפס למעלה במדרג הארגוני..." אמר וסקר את עיניהם של המשתתפים אחד לאחד. "אתם מבינים את זה? חכם ועצלן הוא מנהל 'טוב' כי יש לו את היכולת להבחין בין עיקר לטפל, הוא יודע להתעלם מהדברים שלא מקדמים אותו לדרג הניהולי הבא ולהעמיס על אחרים את העבודה שהוא צריך לעשות... אתם קוראים לזה, בשפה מעודנת 'להאציל סמכויות' לכן הוא חכם... לדעתי..." המשיך וצימצם את עיניו לכדי שני חריצים דקים. "נו... מה שמו? הגנרל הנאצי הזה... פוֹן מַשֶּׁהוּ...".

"אבל" קפץ מיכה שנראה נרגש במקצת. "אנשי מקצוע מעוּלים, אנשי צוות טובים הם, כמו שאמר יורם... הם טיפוסים נבונים וגם חרוצים שעושים עבודה מקצועית ואיכותית... ולכן הם יהיו תמיד בעלי ערך לפרויקט... למפעל...  זֶ ה  המפתח להצלחה! דווקא הם תורמים יותר מאחרים לסביבה... לפרויקט".

"במלים אחרות אתה אומר שלעבוד קשה ובצורה חכמה זה המפתח להישרדות" הוסיף  צביקה.

"למה אתה הופך את זה למשהו שלילי?" רתח מיכה. "כולם מחפשים אנשים חרוצים, נבונים ונחושים והם אלה שבסופו של דבר יגיעו להישגים..."

"אל תכעס" השיב צביקה. "זה לא אישי... אבל מנהל עצלן ונבון יוכל לטפס לתפקיד הבא אם הוא ידע לתעדף משימות בצורה נכונה... זאת אומרת בצורה שמתאימה לאינטרסים שלו... שתקדם אותו... ומי לדעתך ישלים את המשימות שהוא צריך לעשות אבל הן לא מתאימות לאינטרסים האישיים שלו? הרי את העבודה מישהו בכל זאת צריך לעשות... לא? ולכן הוא חייב לדעת להאציל סמכויות... אז הוא יעביר את המשימות ה'מלוכלכות' האלה לעובדים החכמים שהם גם חרוצים ו... איך אמרת, מיכה? האנשים הנחושים? אלה הדבקים במשימה למרות הקשיים..."

"עוד אתם מדברים" גיחך דּוּדּוּ וטפח קלות על כתף ירון. "שמע... איזו נזכרתי בניתוח דומה שערך איזה איטלקי... הוא דיבר על טיפשים והשפעתם על הפרויקטים... הוא דיבר על סידרה של חוקים..."

"קרלו צ'יפולה?" שאל ירון.

"כן... כן..." התלהב דּוּדוּ.

"אני זוכר משהו..." חייך מיכה. "הוא לא התייחס לפרויקטים אלא להתנהגות אנושית... הוא ניסח ארבעה או חמישה חוקים... בצורה הומוריסטית..."

"מה שאני זוכר" המשיך דּוּדוּ, "זה שגם שם הוא חילק את האנשים לארבע קבוצות".

" שם המאמר היה החוקים הבסיסיים של הטיפשות" נזכר ירון. "אבל חבר'ה, משאב הזמן שלנו מצטמצם במהירות... רק אסיים ותוכלו להמשיך ולהתנצח..."