אנשים צעירים, ובוודאי בני נוער, הם אוכלוסיית היעד שלנו ולו בזכות העובדה שאיכות החיים שלנו, לצד עתיד מדינת ישראל, תלויים בהתנהגות בני הנוער והרי הם אלה אשר יובילו את מדינת ישראל בעתיד הלא רחוק, הם אלה אשר יקבעו, עבורנו, את מפלגת השלטון אשר תעצב את הקשר בין הון לשלטון, את הפערים הכלכליים והחברתיים, את אחריות המדינה על הבריאות, החינוך והרווחה שלנו - של אותם עשירונים אשר נשחקו ונשחקים עם השנים. עם עליית הימין הכלכלי, מסבירים לנו כי מדינת רווחה היא דבר רע. מדינת רווחה, להזכיר לכל אלה ששכחו את העיקר, האחראית לאיכות חיי תושביה, לבריאותם, לחינוכם ולרווחתם. בני הנוער הם אלה שקל לשכנע אותם כי המצב הכלכלי של מדינת ישראל הוא מצוין וכי העוני הוא בסך הכול מדומה וזניח - הנוער המקסים הזה, הטהור בנשמתו, מתקשה להבחין במניפולציות שעושים עלינו. אחת המסקנות מתובנה זו היא כי חשיבה ביקורתית, של כולנו, היא הכרחית לעיצוב איכות חיינו (ולוּ כדי שיעבדו עלינו פחות...)

​

איננו מתייחסים רק אל רובד המנהיגים שבקרב בני הנוער, אלא אל הרוב המוחלט אשר, מטבע הדברים, מתעניין פחות בערכים ויותר באינטרסים... שהתנהגותו מושפעת ממערכת מורכבת של אמונות, רגשות, יצרים והורמונים ופחות תבונה והגיון.

​

"בעולם הטובע תחת מבול של מידע לא רלוונטי (הכולל Fake Information) כתב פרופ' יובל נח הררי (21 מחשבות על המאה ה-21)** – "בהירות היא כוח". בישראל של היום, אנחנו נקראים להצביע בבחירות ולהשפיע על איכות החיים העתידית של כולנו גם כאשר הבהירות אינה מאפיינת, בהכרח, את מחשבותינו ואינה משמשת את כולנו בבחירותינו.

​

אם כך, כיצד מגדילים את הבהירות, ומעודדים חשיבה ביקורתית ומעורבות חברתית? הדרכים רבות, מגוונות וקשורות לחינוך.

​

שיטה
להציב דילמות מוסריות, בפני בני נוער, אשר עשויות לפקוח עיניים בנושאים שהם קריטיים לקיומנו במדינת ישראל כמו:

• חשיבה ביקורתית וקריאה ביקורתית;

• שׁוֹנוּת;

• הטרדה נפשית, הטרדה מינית וכדומה;

• דמוקרטיה ואזרחות;

• גורמי הנעה (ערכים ואינטרסים);

• מדע ואמונה;

• ועוד ועוד...

אחד האמצעים העומדים לרשותנו היא תיאטרון.

​