top of page

הייעוד והחזון האישי שלי

בהמשך לתובנות שרכשתי מְהַבְּלוֹג  מדוע זה התחיל? ההיבט הלוגי... קבעתי את הייעוד האישי שלי: להשפיע, ככל שאוכל, על קירוב הלבבות בין חלקי הפסיפס השונים אשר מרכיבים את החברה הישראלית.

השיטה שבחרתי למימוש הייעוד הזה היא כתיבת סיפור בתהליך ייחודי, אשר יתורגם למחזה שבו ישתתפו חלקי הפסיפס השונים. אני מאמין שכתיבת סיפור על ידי מחברים רבים, עשויה לתרום לקירוב הלבבות שכל כך חשוב לביטחוננו האישי ולאיכות חיינו.

לפיכך, אני מציע שכל דמות בסיפור תיוצג על ידי מחבר אחר אשר יבטא באמצעות הדמות שיבחר, את עמדותיו, את תפיסת עולמו ואת רגשותיו. עומק ועושר העלילה יתפתחו, בהדרגה, ככל שנכיר טוב יותר את המחברים האחרים - את הדמויות האחרות בסיפור.

מכאן גזרתי את החזון האישי שלי: להפוך את תהליך כתיבת הספרים אז ככה זה התחיל... ו - 2036 לאמצעי תרבותי פופולרי של החברה הישראלית והיהודית, כדי להביע דעות ועמדות באמצעות דמויות שיצטרפו לעלילה, מידי פעם. לאחר ש"שותף חדש לכתיבה" בוחר דמות בסיפור, עליו לאפיין את תכונות הדמות (על בסיס דיאלוג שנקיים).

ההיכרות בינינו תעמיק בזכות הקשבה (או עיון בתגובות האחר). כתיבה, בשונה משיחה, מאפשרת תגובות מחושבות יותר והתלהטות יצרים עשויה להיות מבוקרת יותר - הן בזכות האיפוק האישי שלנו והן בזכות העובדה שתכלס - אנחנו מדברים בשם דמות דמיונית בסיפור... בעוד אני... אני  בסך הכול כותב בשם הדמות בסיפור ואינני מייצג ממש את האני האמתי שלי - אני משתתף במשחק תפקידים... ולכן רמת האיפוק והשליטה שלי ברגשות, עשויה להיות גבוהה יותר. בכל מקרה, אני - צִ'יבִּי (בתפקיד העורך הראשי) אסייע לבטא עמדות בצורה מאופקת יותר מבלי להגביל את חופש הבעת הדעות השונות, כמובן...

דרך זו תאפשר לכולנו להתלבט ביחד בחיפוש אחר פתרון של דילמות אמתיות, בסביבה הישראלית המגוונת והמאתגרת.

אני מאמין שהתהליך חשוב מהתוצאה הסופית - ואינני ממעיט, חלילה, מערכה של התוצאה המיוחלת - קירוב הלבבות.

פתרון דילמה מושפע מהעולם הרגשי שלנו הרבה יותר מההיגיון הבריא שלנו... למעשה, כך מתנהלים חיי היומיום שלנו. את הפער הזה בין השכל לרגש אני מבקש לטעום ולהעביר בינינו, באמצעות הסיפור שנכתוב ביחד.

הנחת היסוד שלי היא כי הפערים מתרחבים בין אנשים, בעטיה של הימנעות מקירבה, כי ריחוק יוצר תחושה ש"הם לא משלנו" ולכן כדאי לנו להיזהר מפניהם. ריחוק פוגע בהזדמנות להכיר אנשים, דעות שונות ורגשות של אחרים. חוסר ההיכרות מעורר פחדים ומהווה בסיס לסכסוכים, למלחמות ולנזקים על פני שנים ארוכות.

חוסר ההיכרות משתקף בעטיים של פערים בארבעה ממדים עיקריים:

  • פערים בממד הגשמי, המוחשיים

א. בחמשת החושים שלנו:

במראה החיצוני (בזכות חוש הראייה): בצבע העור, צבע העיניים, מבנה הגוף והפנים, מין וכדומה;

באופן שבו שומעים אותנו, (בסגנון הדיבור, בגובה טון הדיבור - עדין או קולני וכו');

בריחות הגוף (מושך או דוחה, מוכר או זר וכדומה);

במגע (עדין ומלטף או גס המלווה בצ'פחות וכדומה).

ב. בכישורים הפיזיולוגיים (כוח פיזי, מהירות וכו');

ג. בכישורים קוגניטיביים (זיכרון, תפיסה מרחבית, הבנת העתיד)

ועוד...

רגשות יכולים להיות פחד, שנאה, גועל וקינאה אך גם אהבה, תשוקה ואמפתיה.

הרגשות מניעים את מעשינו, את מחדלינו ואת הרגלינו, עם קשר רופף להיגיון;

  • פערים בממד הרוחני מתבטאים במערכות שונות של אמוּנוֹת ואידאולוגיות אשר מעצבות את מחשבותינו, את רגשותינו, את מעשינו ואת ההרגלים שלנו;

  • פערים בממד החברתי משתקפים באיכות קשרי הגומלין שאנו מקיימים עם הסובבים אותנו, אשר מושפעים ממידת הקרבה, הנכונות להקשבה וההֲכָלָה של האחר. הקשבה יוצרת הבנה ואמפתיה וכך עשויים להתפתח שיתופי פעולה אשר מובילים לידידות, לאהבה ולצמיחה. איכות קשרי הגומלין עלולה להיות מושפעת גם מריחוק אשר מייצר פחד וסלידה (בגלל תפיסת הַשׁוֹנוּת) ואלה מובילים לסכסוכים, למאבקים, ולנזקים.

החוט המקשר בין ארבעת הממדים הללו הוא מבנה האישיות (שלנו ושל האחר).

כל סופר יכול להציג את הדמות שהוא מייצג במהלך כתיבת העלילה. כל סופר המייצג דמות מסוימת בסיפור, יכול להביע את עמדות הדמות ואת רגשותיה.

אני מאמין שזו דרך מעניינת ומאתגרת לצמצם פערים או לפחות להבין את הגורמים לפערים. אולי בדרך זו נוכל ליצור שינוי... שינוי חברתי... שינוי תרבותי... ואולי אפילו נצליח להבחין בדמיון שבינינו... במשותף... באנושיות שמאפיינת כל אחד מאיתנו... ולהתקרב... ואפילו לשתף פעולה לא רק בכתיבה אלא גם בנושאים קונקרטיים אשר יתעוררו ויחשפו במהלך הכתיבה ויתפתחו לפרויקטים בעולמנו הגשמי. וככה כול זה מתחיל, לטעמי...

מבנה אישיות 2.png
הקדמה
bottom of page