דרג בכיר (Senior Level, Strategic Level)

שלושה רבדים מבטאים את הפעילות של שחקן - פעילות אסטרטגית (S - Strategic), פעילות ניהולית (M - Management), ביצוע (I - Implementation).

שלושת רבדי הפעילות האלה מומחשים  בשרשרת הערך. שלושת רבדי השחקנים הפנימיים הם הדרג הבכיר, דרג הביניים והדרג הזוטר. הדרג הבכיר מוצג בדף זה.

​

• פעילות אסטרטגית מייצגת חשיבה הוליסטית אשר ממוקדת בנושאים אחדים:

  • ניתוח מגמות ברשת הערך ובכלל זה ניתוח עתידים, איומים והזדמנויות;

  • אפיון הייעוד;

  • אפיון החזון;

  • אפיון מטרות העל;

  • גיבוש ערכים;

  • עיצוב גבולות מפת האינטרסים;

  • עיצוב מסגרת תכנית מדידות ההצלחה;

  • עיצוב מדיניות;

  • שירטווט מפת הדרכים;

​

      ​הפעילות האסטרטגית ממוקדת בהיערכות לטיפול בנושאים חשובים - שיתבטאו בעתיד.

   

 מאפייני הפעילות האסטרטגית הם:

• הדרג הבכיר (ההנהגה) מוביל ומעודד את הפעילות האסטרטגית (בדרך כלל באמצעות השפעה);

• תוצרי הפעילות האסטרטגית הם ייעוד, חזון, מטרות-על, מפת דרכים, מדיניות וערכים; 

• ​מעצבים הם השחקנים בעלי הנטייה לחשיבה אסטרטגית;

• בדרך כלל המעצבים משיבים על השאלות מדוע, מה, מה-אם (עיינו בשאלות הזהב);

• הציפיות מהדרג הבכיר הן שיעסוק בנושאים החשובים מבלי להתמקד בפרטים;

• גישת הניהול של הדרג הבכיר מוכרת בשם ניהול על פי ערכים - MBV.

​

מהות עבודת הדרג הבכיר

חברי הדרג הבכיר נעזרים בשני מקורות מידע עיקריים, כדי לקבל החלטות:

• מידע פנים-ארגוני שבאמצעותו ניתן להעריך (ואף לחשב) את חוסן הארגון;

• מידע שבאמצעותו ניתן לאמוד את מדרג הערך של הארגון בסביבתו הקיומית.

חברי הדרג הבכיר נעזרים במידע הנ"ל כדי:

• להגדיל את החוסן הפנימי של הארגון באמצעות העצמת חזקותיו ושיפור חולשותיו;

• להגדיל את מידת ההתאמה בין מאפייני פעילות שחקני הליבה לבין הדינמיקה ברשת הערך באמצעות ניצול הזדמנויות, לצד מזעור או סילוק איומים או תרגום האיומים להזדמנויות.

​

מקורות המעמד וההשפעה

הדרג הבכיר נחשב לשכבת מקבלי ההחלטות הגבוהה ביותר מבין שכבות המנהלים והמבצעים כאחת בכל ארגון. השאלה המעניינת היא כיצד מגדירים את הארגון ואת המבנה הארגוני.

 

סביר להניח כי הדרג הבכיר של כל חברה, ללא קשר למגזר שבו החברה פועלת, כולל את הנהלת החברה אשר מורכבת מצוות האנשים שהמנכ"ל הוא הממונה הישיר שלהם.

באופן דומה נוכל גם לומר כי מנהל אגף (או מחלקה) הוא הממונה הישיר של צוות מנהלים - הדרג הבכיר של האגף אשר כולל את מקבלי ההחלטות הקשורות לתפקוד האגף.

 

"דרג בכיר" הוא, למעשה, מינוח סובייקטיבי. התבוננות מחוץ לארגון על הארגון שונה בתכלית מהתובנות והפרשנויות שמספקים השחקנים הפנימיים על מבנה הארגון בכלל, ועל הפירוש שהם מייחסים למושג דרג בכיר בפרט.

​

דוגמאות

הדרג הבכיר אשר כפוף לראש ממשלה במדינה דמוקרטית, למשל, מורכב משרי הממשלה. השרים מעצבים את מדיניות הממשלה, על פי קווי היסוד של הקואליציה, שעל מימושם אחראי ראש הממשלה. על כל משרד ממשלתי מופקד שר אשר אמור לנהל את הדרג הבכיר של משרדו. הדרג הבכיר של השלטון מיוחס לראש הממשלה ולשרי הממשלה – הם אלה שמשפיעים על חיי היומיום של תושבי המדינה בהמשך להחלטות שהם מקבלים. והנה מסתבר כי גם בממשלה קיים דרג בכיר (יותר) המורכב ממספר מצומצם של חברי ממשלה אשר מוכרים כחברי הקבינט המדיני-ביטחוני ואחרים המוכרים כחברי הקבינט הכלכלי אשר מתכנסים, מדי פעם, כדי לדון בדילמות אקטואליות וכדי לקבל החלטות.

​

על פי תפיסת עובדי משרד החינוך, למשל, (דוגמא להתבוננות פנים-ארגונית) הדרג הבכיר הוא אשר מעצב את מדיניות החינוך על פי קווי היסוד שקובע שר החינוך. ואמנם, לאחר החלפת שר החינוך (בדרך כלל, בעקבות בחירות) – הצוות הבכיר יכול לשנות את מדיניות משרד החינוך. השאלה היא אם השינוי הוא טקטי או אסטרטגי נתונה לפרשנות או לאופן שבו "משווקים" את השינוי. הצוות הבכיר במשרד החינוך מורכב מראשי אגפים (כמו, למשל, מנהל האגף למיפוי ולתכנון במשרד החינוך או הממונה לעיצוב מבני חינוך במשרד החינוך או הצוות הממונה על תכני הלימוד במשרד החינוך).

​

הדרג הבכיר במשרד הביטחון של מדינת ישראל כפוף לשר הביטחון והוא כולל את ראש המטה הכללי של צה"ל (הרמטכ"ל), את ראש אגף המודיעין (אמ"ן), את ראש ארגון הביון של ישראל (המוסד), את ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ) ובכירים נוספים – על פי החלטת שר הביטחון. האם הדרג הבכיר במשרד הביטחון מעצב אסטרטגיה (לטווח ארוך) או בסך הכול מתרגם את האסטרטגיה שנקבעה על ידי הממשלה לטקטיקה? גם השאלה הזו נתונה לפרשנות או לאופן שבו מסבירים את ההחלטות. השחקנים האקסטרינזיים (שאינם עובדי המשרד) נוטים לפרש את ההחלטות כטקטיקה והשחקנים האינטרינזיים (עובדי המשרד) נוטים לפרש את ההחלטות כאסטרטגיה.

​

הדרג הבכיר של צה"ל כולל אלופים מהמטה הכללי (כמו, למשל, אלוף פיקוד צפון, אלוף פיקוד מרכז , אלוף פיקוד דרום, ראש אגף המבצעים - אמ"ץ / אג"מ, אלוף פיקוד העורף וכו').

​

הדרג הבכיר של פיקוד מרכז, לצורך הדוגמא, מורכב משלושה תתי אלופים העומדים בראש אוגדת איו"ש, עוצבת האש ועוצבת עידן. אלה מעצבים את מדיניות הפיקוד על בסיס הקווים המנחים של אלוף הפיקוד אשר נקבעים על פי מדיניות צה"ל שקבע הרמטכ"ל (והדרג הבכיר שלו). מדיניות הפיקוד נגזרת ממדיניות שר הביטחון שתלויה בהחלטות הממשלה...

​

באופן דומה, הדרג הבכיר של כל חברה בכל אחד מהמגזרים במשק, כולל את חברי הנהלת החברה אשר מעצבים את התכנית האסטרטגית שלה ואם תשאלו את עובדי הייצור הם יצביעו על מנהלי הייצור כדרג הבכיר של אגף הייצור.

​

מענה לשאלה "מי הוא הדרג הבכיר, דרג הביניים והדרג הזוטר" תלויה בהתייחסות להגדרה המוצגת בפתיח של החיבור הזה.